Download

{enclose avoda_32.mp3}

סיכום הדף היומי – עבודה זרה לב

(לב. שורה 3 – לב: 4 שורות מלמטה)

א. חרס הדרייני – שספוג ביין ופולט אותו
A. נקרא כך על שם אדריינוס קיסר.
B. ריב"ל – האיכות של היין הנפלט (אפילו בפעם השלישית) כמו יין משובח שלנו.
C. האם עצם החרס אסור (למשל – שימוש בו כדי לייצב מיטה) – מחלוקת ר"א ורי"ח.
a. מקשים על המתיר מברייתא שאוסרת שימוש בנאדות יין מעור לצרכים שונים. תירוץ – שם זה גזירה שמא יבקע הנוד וישתמש בנאד לתפירה הנאד שלו.
b. מקשים על האוסר – למה בקנקנים מתירים? כי בחרס המטרה היא שהיין יצא, בניגוד לקנקנים.
D. שמעון בן גודא העיד על ר"ג ששתה מכלי גוים, בברייתא אחת לא הודו לו ובברייתא אחרת הודו. תירוצים: חכמים לא הודו ור"ג הודה. 2. זה שני שמעון שונים.

ב. עורות לבובין – מנהג הגוים לנקב עור זה בחייה לע"ז. רשב"ג – דווקא בעגול.
A. בברייתא – יש שני תנאים לאיסור: 1. עגול (כרשב"ג). 2. שרואים טיפת דם (סימן שניקח מחיים. אא"כ כבר מלחו שאז אסור גם בלי דם).
B. רב יוסף – הלכה כרי"ש. למסקנת הסוגיא – לדעה אחת – ת"ק חולק על רי"ש, לדעה אחרת – אין חולק.

ג. בשר שכבר נכנס לבית הע"ז אסור, שמא זבחו אותו לע"ז, אך לפנ"כ – מותר.
A. ר"א חולק ואוסר גם לפני שנכנס (כי סתם מחשבת גוי לע"ז).
B. בשר שיצא אסור כתקרובת. המקור – היקש למתים (מכך שנקרא זבחי מתים. הובא גם במקור ליין נסך בדף כט).