Download

{enclose avoda_50.mp3}

סיכום הדף היומי, עבודה זרה נ

(מט: תחילת פרק רביעי – נ: 8 שורות מלמטה)

אבנים הנזרקות למרקוליס

(הקדמה – האבנים אסורות בהנאה – כע"ז, ואולי גם כתקרובת – ראה בהמשך בB)

א. אבנים שנמצאו ליד המרקוליס

כדי לאסור צריך:

1. הנחה מציאותית – שהם מהמרקוליס.

2. הנחה הלכתית – שלמרות שעכשיו כבר אינן על המרקוליס – אסורות (או – כי בכל ע"ז שנשברה עדיין ע"ז, או – דווקא כאן כיוון שזה טבעי שאבנים יפלו).

הדעות –

לפי כולם (רבנן ורי"ש) – אם ברור שהאבנים נזרקו למרקוליס – הן אסורות (כהנחה השנייה),

וכדי צריך לבדוק את המרחק – במישור זה תוך ד' אמות, אם יש בליטה – אז תוך אמה וחצי.

רי"ש מוסיף – אם יש 3 אבנים רחוקות, חוששים ל"מיני מרקוליס" ואסורות.

ב. ביטול אבני המרקוליס

A. גוי יכול לבטל ע"ז אך לא יכול לבטל תקרובת (הוקש למת).

B. יש מחלוקת האם האבנים הם רק ע"ז (ואז יכול לבטל) או גם תקרובת (ואז א"א לבטל).

C. רב יוסף בר אבא אמר על ברייתא שהביא רבה בר ירמיה (שאמרה שגוי יכול לבטל אבני מרקוליס) שהיא קשה ושלא ניתן לתרצה (כי לדעתו האבנים הם תקרובת), ורב ששת תירץ שזה לא קשה (כי האבנים אינם תקרובת).

ג. מלאכות בשמיטה ובחול המועד

[מובא בדרך אגב, כי גם כאן רב יוסף בר אבא אמר על ברייתא שהביא רבה בר ירמיה שהיא קשה ושלא ניתן לתרצה].

A. הברייתא:

1. התלעה וזיהום – בשביעית מותר, בחוה"מ אסור.

2. גיזום – בשניהם אסור

3. סיכה – בשניהם מותר.

B. נסיונות רבינא להבין את הקושי:

1. על השוני בין שביעית לחוה"מ (1). לא קשה – בשביעית אסור מלאכה (לאברויי), בחוה"מ – טירחא.

2. לגבי שביעית למה מותר לזהם ואסור לגזום (1-2). לא קשה – לאוקמי מותר, לאברויי אסור.

3-4. קשה על 1 ממשניות בשביעית שם אסור להתליע ולזהם אחרי ראש השנה. לא קשה – לאוקמי מותר, לאברויי אסור.

C. קושי אמיתי – לגבי חוה"מ – למה לזהם אסור ולסוך מותר?