סיכום הדף יומי, גמרא עבודה זרה נג
(נב: במשנה – נג: במשנה)
ביטול עבודה זרה
א. גוי מבטל ויהודי לא מבטל (גם לא של גוי)
האם גוי מבטל ע"ז של יהודי?
בע"ז רק של יהודי – לא (“ושם בסתר" / היקש למזבח).
בע"ז שמשותפת ליהודי וגוי – (2 אפשרויות: יכול לבטל לגמרי, יכול לבטל רק את חלקו):
רבי בצעירותו (לפי ר' הלל ב"ר ווולס) – מבטל לגמרי (כי היהודי עובד על דעת הגוי)
בזקנותו – רק את חלקו (כי היהודי לא עובד על דעת הגוי).
ב. איך מבטלים ע"ז?
A. ביטול פיזי (חיתוך האצבע, מיעוך הפנים וכו').
B. ביזוי הע"ז – לא מבטלה.
C. מכירת הע"ז לצורף יהודי/גוי
סברות:
אם המוכר מניח שהקונה יעבוד אותה – לא מבטל (סביר יותר בקונה גוי),
אם המוכר מניח שהקונה יהרוס אותה – מבטל (סביר יותר בקונה יהודי).
הדעות:
רבי – מבטל, רבנן – לא מבטל.
במה נחלקו:
דעה א – ליהודי – לפי כולם מבטל, לגוי – מח'.
דעה ב – ליהודי – מח'. לגוי – אפשרות 1 – לפי כולם לא מבטל. אפשרות 2 – גם כן מח'.
ראיות לדעה ב
1. רבי – “נראין דברי במוכר ליהודי ודברי חברי במוכר לגוי", מכאן שמחלקו בשניהם (כדעה ב – אפשרות 2).
דחייה – רבי אמר – חברי מודים לי במוכר ליהודי (כדעה א).
2. גוי מכר ליהודי ע"ז בגרוטאות – היא לא בטלה (כרבנן, לפי דעה ב).
דחייה – מדובר שמכר לו בטעות ולכן לא בטלה.
D. עוד פעולות שלא מבטלות:
משכן את הע"ז – כיוון שמתכוון לקבלה בחזרה.
לא מצילה ממפולת – כי חושב שיקח בהמשך.
נגנבה – כי חושב שאולי הגנב יעבוד אותה.
עזהבאותה והלך לחו"ל – כי אולי יום אחד יחזור (כמו שהאמוראים חשבו שיחזרו ולכן הפסלים לא התבטלו).
E. למה צריך את הדוגמא מיהושוע?
לרמז לדין אחר ביצירת ע"ז:
אם יהודי מראה שנוח לו בע"ז, אז אם גוי עבד חפץ של היהודי – אוסרה, אפילו שזה לא שלו, כי נעשה שליח שלו, כמו שהגוים אסרו את האשירות בא"י אפילו שהם של היהודים, כי היו כשליחיהם, כיוון שהיהודים הראו בחטא העגל שנוח להם בע"ז.
תגובה אחת
[b]שינויים בשיעור[/b] – לכל מי ששמע את השיעור עד יום רביעי ב21:27, שינינו קצת את השיעור והוספנו כשלוש דקות בשביל לצרף את המשנה בתחתית עמוד ב והגמרא שעליה.
התוספת מתחילה בערך בדקה העשירית. מצטערים אם זה מבלגן לכם את הלימוד.