בבא בתרא קיא – גמרא דף יומי

א. מניין שילדים יורשים את אמם? בת יורשת ("מטות" – אביה ואמה), ולומדים בן מבת בקו"ח.

ב. האם הבן קודם לבת בירושת האם? ת"ק – כן (מטות – הקיש אב לאם), ר' זכריה – לא (דיו לבא מן הדין להיות כנידון). ואמוראים שונים רצו לפסוק כ'ר זכריה, אך שמואל ור"נ פסקו בתקיפות נגדו.

ג. אם מקישים אב לאם, מדוע בכור לא יורש פי שניים גם מירושת אמו? 1. אביי – "בכל אשר ימצא לו". דחייה – אולי זה כשרק בכור של האב, אך אם בכור האם – יקבל פי שניים. 2. ר"נ בי"צ – "ראשית אונו" – ולא אונה, רואים שהבכורה תלויה באבא (ואמנם לומדים גם שדווקא תינוק חי, אך לזה מספיק "און"). דחייה – אולי מלמד שהבכורה תלויה גם באבא, אך אם בכור משניהם – יקבל משניהם פי שניים. 3. "לו משפט הבכורה", לו – לאבא.

ד. מניין שבעל יורש את אשתו? שתי שיטות בתנאים –

1. ר"ע – "ונתתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו, וירש אותה". יורש את שארו (אשתו). איך לקרוא את הפסוק – אביי – מזיז ה'קרוב' אחורה: ונתתם את נחלתו לקרוב. (ל)שארו – וירש אותה [הבעל]. רבא – רק מזיז אותיות: ונתתם את נחלת(ו) (ל)שארו – [לו], וירש אותה.

2. רי"ש – מדין הסבת נחלה משבט לשבט ע"י שהבת מתחתנת ומורישה לבעלה (ומביא 5 מקורות בנושא, שלא נאמר שרק בא ללמד שהנחלה עוברת על ידי בנה בשני לאוים ועשה).