סיכום הדף היומי, בבא בתרא קכט
(קכט. שורה 5 – קל. במשנה)
א. לרבנן – אב לא יכול להוריש לבן אחד על חשבון שאר הבנים, ולרי"ח ב"ב (קל.) – יכול.
אבל מצד שני – אב יכול לתת בלשון מתנה למי שרוצה. אם השתמש גם בלשון מתנה וגם ירושה – הולכים לפי לשון מתנה ומועיל.
ב. אבל – אם מדובר בשתי הקניות (שתי שדות לשני אנשים, או 2 שדות ל-1 או שדה אחת ל-2) – האם גם כאן הכל יחשב כמתנה ויועיל? 3 שיטות:
1. רי"ח (1) ורב המנונא: אפילו ב2-2 לא.
2. ר"א ור"נ: 2-2 לא, אך 2-1 או 1-2 כן.
3. רי"ח (2) ורב ששת – אפילו 2-2 כן.
ג. ראיות לרב ששת:
1. אב נותן תחילה במתנה לבנו ואח"כ בלשון ירושה לאחר ומועיל (זה מתנה בלשון ירושה). דחייה – ה"אחר" הוא גם בנו, ונתן לו בירושה ממש, וכרי"ח ב"ב.
2. אב נתן במתנה ל-1, אח"כ בלשון ירושה לשני וממנו בלשון ירושה לשלישי, ומועיל (דומה לראיה הקודמת, שלשון הירושה גם נחשבת מתנה). אך כאן לא ניתן לתרץ שהשני הוא יורש ממש, כי אז לא יעבור לשלישי אלא ליורשי השני.
ד. דעת ר"ל –
בתוך כדי דיבור: גם 2-2.
לא תוך כדי דיבור (או בשטר) – 2-2 מועיל רק אם היה לשון כפולה ובסדר כזה: ירושה-מתנה-ירושה.
