סיכום הגמרא, בבא בתרא קמא
(קמ: במשנה – קמא: שורה 7)
א. מעמדו של טומטום: רשב"ג – בריאה בפני עצמה, חכמים – ספק זכר ספק נקבה. לכן: אב נפטר והשאיר בנים, בנות וטומטום – לרשב"ג – לא יירש כלל, לחכמים – ירש עם הקבוצה שמקבלת פחות (בנכסים מועטים – עם הבנים, בנכסים מרובים – עם הבנות) (והמשנה – לרבא כחכמים, לאביי – כרשב"ג). בסיפא – אב הקנה לוולד שיוולד – לזכר 100 ולנקבה 200, לחכמים טומטום יקבל 100, לרשב"ג – כלום (המשנה כרשב"ג).
ב. למה לבת נותן יותר (200) מלבן (100)? 1. שמואל – בבת בכורה, כי היא סימן יפה לבנים. 2. גמרא + ר"י (2) – אכן בירושה – עדיף לבנים, אך מתנה – עדיף לבנות, שלא ישאלו על הפתחים. [3. ר"י (1) – בנות אכן עדיפות (וה' ברך את אברהם בכל), אך נדחה].
ג. במשנה – הבטיח לבן 100 ולבת 200, יתן כפי שהבטיח. בברייתות:
1. אם בן לפני הבת, לבן 200 ולבת 100, אם בת לפני הבן, לבת כלום ולבן 100. אם ספק מי קדם – לבן 150 ולבת 50 (ממון המוטל בספק – חולקים).
2. אם הבטיח למבשרו על לידת בן -100, בת – 100, ושייתן גם בתאומים, אז אם נולדו תאומים – 100 ולא 200, ואם נולד נפל – כלום.
