בבא בתרא קנב – גמרא הדף היומי

Download

{enclose batra_152.mp3}

סיכום הגמרא, בבא בתרא קנב

(קנב. שורה 1 – קנג. שורה 5)
שכיב מרע שלא הסתפק באמירה בעל פה אלא הוסיף קניין:
סוגיא 1: רב – גם שכיב מרע וגם מתנת בריא (כיוון שהזדרז והקנה עכשיו בסודר, הראה שרוצה ליפות את כוח המקבל), שמואל – חוששים שזה רק מתנת בריא.
סוגיא 2: רב – רק מתנת בריא (כי פה לא הזדרז כנ"ל), שמואל – רק מתנת שכיב מרע (כי הניסוח היה של "מייפה את כוחו").
סוגיא 3: שמואל – רק מתנת שכיב מרע, ר"נ – כנ"ל – שהניסוח היה של "מייפה את כוחו".
סוגיא 4: אמר בעל פה והוסיף קניין בשטר (ומסר השטר), התחרט ועשה כך גם לשני – רב – זה (גם) מתנת בריא, והראשון קנה, שמואל – זה מתנת שכיב מרע (ריטב"א – בניסוח של מייפה את כוחו), ולכן השני קנה.
והצורך בסוגיא 1 ו-2, סוגיא 1 בקניין חזק של סודר, סוגיא 4 – קניין חלש יותר של שטר, והחידוש – שרב ושמואל נחלקו בשניהם.
סוגיא 5: שמואל מודה בהקנאה + סודר + שטר קניין (שמסרו לקונה) – שזה מתנת בריא ולא חוזר בו.
ואיך נסתדר עם משנתנו (שם כשנתן כל נכסיו זה מתנת שכיב מרע וחוזר בו, אפילו שעשה קניין)? לשמואל – נעמיד במייפה את כוחו, לרב (ושמואל) – ריטב"א – שם לא אמר+שטר, אלא רק נתן שטר, וזה מתנת שכיב מרע גם לרב.