לרפואת דורה בת נחמה , לנינה בת צילה, אוריה בן תמר, דינה יהודית בת חנה חסיה, בן דנגור בן פליפה ויחיאל.
להבדיל, לשחרור עדן בן יעל,
זיווג הגון לאליסף בן לילך,
הצלחה למאיר בן דליה שיש לו טסט השבוע!
להקדשת שיעור במסכת בבא בתרא ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת בבא בתרא לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא בתרא דף טז
סיכום הגמרא:
(דף טז. שורה 6 ברחבות – טז: שורה אחרונה)
המשך דרשות איוב –
א. על השטן – צערו של השטן. שטן התכוון לשם שמיים (בשביל אברהם).
ב. ביקורת על טענותיו של איוב כלפי הקב"ה – ארץ ניתנה ביד רשע (מחלוקת אם התכוון לה' או לשטן), אין בחירה חופשית, דיבור אל ה' כחבר ("בוא נביא מישהו שישפוט בינינו").
ג. מעשיו הטובים לעניים, אלמנות ושלא הסתכל על נשים (אך אברהם – אפי' על אשתו לא).
ד. טענת איוב – אולי התבלבלת בין איוב לאויב, ותשובת ה' שאפילו בין דברים הרבה יותר דקים – מדייק.
ה. חברותם הקרובה של איוב וחבריו.
ו. האם בנות זה טוב? (אחוראים ותנאים).
ז. וה' ברך את אברהם "בכל" – פירושים שונים
תקציר הגמרא:
(דף טז. שורה 6 ברחבות – טז: שורה אחרונה)
חלק א – המשך דרשות איוב –
א. על השטן –
צערו של השטן קשה משל איוב – לצער את איוב אך בלי שימות,
ר"ל – השטן הוא יצר הרע והוא מלאך המוות.
ר' לוי – שטן התכוון לשם שמיים, שה' לא יתלהב מדי מאיוב וישכח את אברהם
וכן פנינה, הציקה לחנה כדי שתתפלל.
ב. האם איוב חטא?
"בְּכׇל־זֹאת לֹא־חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו"
רבא ור"א – בשפתיו לא חטא, אבל בלבו חטא
- אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד־רָשָׁע (איוב ט, כד) – התכוון לקב"ה.
ואילו הדעה השנייה – התכוון לשטן.
- עַל־דַּעְתְּךָ כִּי־לֹא אֶרְשָׁע וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל (איוב י, ז) – אין בחירה חופשית כמו שה' ברא חמור ושור ה' ברא גם רשעים וצדיקים.
ואילו חבריו ענו לו – ה' ברא יצר הרע אבל ברא את התורה תבלין
אביי ור' יהושע – לא חטא גם בלבו.
ג. מעשיו הטובים של איוב –
בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַי תָּבֹא – שהיה גוזל שדה מעניים ומשביח ומחזיר
וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן – שהוציא קול על אלמנה שלא רצו להתחתן איתה שהיא קרובתו וכך רצו
ד. טענות איוב כלפי ה'
- איוב – בוא נביא מישהו שישפוט בינינו (לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי וְהַוָּתִי, בְּמֹאזְנַיִם יִשְׂאוּ יָחַד, וכן – ״לוּ יֵשׁ בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ, יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ)
רב – עפרא לפומיה, מה אתה חבר של הקב"ה?! כלום יש עבד שמוכיח את רבו?
- בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי, וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה –
לכאורה זה טוב,
אבל רב – עפרא לפומיה, שהרי אברהם – אפי' על אשתו לא. - כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ, כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה –
שכפר בתחיית המתים – שמי שיורד לשאול לא יוצא משם. - אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי, וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם
בשערה חרף – שאולי עברה עליך סערה ובלבלת בין איוב לאויב
והשיב לו בשערה – אתה חושב שנאי יכול להתבלבל? ומראה לו דברים בהם מדייק –
אם יהיו שתי שערות מגומא אחת מחשיכות עיניו,
אם יהיו שתי טיפות בדפוס אחד יטשטשו את הארץ
אם יהיו שני ברקים בשביל אחד יחריבו את העולם
אם הנשר יפספס את הוולד של היעלה הוא ימות
אם הנחש יפספס את ההכשה של האילה ברחם היא תמות
- מצד שני – [אִיּוֹב] לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר, וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּל – אין אדם נתפס בשעת צערו.
ה. רעי איוב
- כולם הגיעו משער אחד באותו זמן, והיה להם כתר קסום שכשהציור של אחד הואר הם ידעו שהוא בצרה.
- אם אין לאדם חברים טובים כמו איוב עדיף שימות
חלק ב – בנות
א. האם בנות זה טוב? (אמוראים ותנאים).
באמוראים – וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם –
רי"ח – הבנות הביאו רבייה לעולם
הערות:
- שואל ר"ל – אם בנות זה טוב, למה ה' לא כפל לו גם את מספר הבנות?
עונה רי"ח – הוא כפל אותן ביופי. - ר"ש ברבי הצטער שנולדה לו בת,
אביו רבי ניחם אותו כרי"ח,
אבל אמר בר קפרא – זה תנחומי הבל, ברור שצריך גם בנים וגם בנות אבל עדיין אשרי מי שבניו זכרים.
ר"ל – הבנות הביאו מריבה לעולם
בתנאים – וה' ברך את אברהם בכל –
ר"מ – שלא היתה לו בת
ר"י – שהיתה לו בת (וכן אחרים, ו"בכל" היה השם שלה)
(טו: שליש תחתון)
[מאמר מוסגר: עוד פירושים ל"בכל" –
- ר"א המודעי – שיכל לחזות בכוכבים
- שהיתה לו אבן טובה שריפאה (ואח"כ תלאה בחמה, ולכן השמש מרפאת)
- שעשיו לא מרד בימיו
"והוא עייף" – שבאותו יום נפטר אברהם, ולכן הכין את העדשים,
למה עדשים:
a. שאין להם פה (-אפשר גם ביצים).
b. שהאבלות מגלגלת ומחזרת אחרי האנשים (- א"א ביצים)
ואגב, באותו יום עשיו עבר 5 עבירות.
- שישמעאל עשה תשובה בימיו –
רבינא – כשכתוב גויעה ואסיפה,
ורבא – ויקברו אותו יצחק וישמעאל, מכאן שישמעאל כיבד את יצחק ללכת קודם
(ואילו בקבורת יצחק – ויקרבו אותו עשיו ויעקב – מכאן שזה לפי הסדר שהלכו).