בבא בתרא קעד – גמרא דף יומי

Download

{enclose batra_174.mp3}

סיכום הדף היומי, גמרא בבא בתרא קעד

(קעד. שורה 5 – קעד: 5 שורות מלמטה)
א. לשונות בהם נהיה ערב רגיל/קבלן (הלווהו – רגיל, תן לו – קבלו). אם השתמש בלשון סותרת (הלווהו ואני קבלן, תן לו ואני ערב) – ר' יצחק – לפי סוף המשפט, רב חסדא – קבלן, רבא – ערב רגיל.
ב. מר בר אמימר – בערב קבלן יכול המלווה לגבות ממנו ראשון, אך הגמרא דוחה, ואומרת שרק אם הכסף עבר פיזית דרך הערב – אז יכול.
ג. כמו שקודן גובה מהלווה ורק אז מהערב, כך קודם גובה מהכסף של הלווה ורק אז מנכסיו.
ד. ערב ששילם לפני הלווה – הלווה ישלם לו. אך ביתומים קטנים של הלווה – כיוון שהם לא צריכים לשלם ללווה, הם גם לא צריכים לשלם לערב [למה – רב פפא – כי זה רק מצווה ולא שיעבוד נכסים (ואינם חייבים במצוות), רב הונא בריה שר"י – כי אולי אביהם נתן כבר משכון למלווה [אמנם אם ברור שלא נתן – ישלמו].
גם לרב פפא – אם כתב "התקבלתי" (תוס' – שהלווה כתב שקיבל ההלוואה מהערב, ובכך שיעבד נכסיו לחוב לערב) – אז כן ישלמו.
לרב הונא בריה דר"י – אם המלווה גוי, אז: רב מרדכי – לא חוששים שהאב (הלווה) כבר נתן משכון, רב אשי – אדרבה! יותר ברור שכבר נתן.
ה. ערבות בכתובה – ערב רגיל לא באמת מתחייב, ערב קבלן – אם לבעל יש נכסים – מתחייב, אם אין – מחלוקת. ואת הסיפור שבו אביי הציע לרב הונא לגרש אשתו כדי שאביו הערב ישלם – נעמיד באחד המצבים ה"נל בהם הערב לכתובה באמת כן משלם.