דף יומי בבא בתרא לב

לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים,
שמואל בן רבי מרדכי מנחם ז"ל
להקדשת שיעור במסכת בבא בתרא ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת בבא בתרא לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא בתרא דף לב

סיכום קצר של הגמרא

(לב. 2 שורות מלמטה – לג. נקודותיים באמצע)
א. שימוש בטענה שקרית כדי לזכות בדין בו אני באמת צודק (שטר מזויף או שטר מחוב אחר (במקרה של הערב)) – רבה – נאמן במיגו (יכל לשקר עד הסוף ולא להודות שזה מזויף), רב יוסף – לא נאמן (אינו מיגו, כי בפועל השטר מזויף). רב אידי בר אבין מסופק כמי לפסוק, והולך לפי המוחזק. ב. מלווה שהלווה לאבי היתומים שתי הלוואות, ומשתמש במשכנתא של האחת כדי לגבות את החוב גם מהשנייה, כי יש לו מיגו שאכן חייבים לו, כי יכל לטעון שקנה ויש לו חזקת ג"ש. אביי – אין לו מיגו, כי לא יכל לטעון שקנה ע"י חזקת ג"ש, כי יצא קול וזה תחליף למחאה.

סיכום ארוך של הדף

האם המטרה מקדשת את האמצעים?

אני יודע שאתה חייב לי כסף, אבל אין לי איך להוכיח, ואני משתמש בטענה שקרית, ואז מודה שהיא שקרית, האם נאמן?

המקרים:

1. 1. שטר מזויף על שדה –

אתה שואל אותי מה אני עושה בשדה,
אני אומר שמכרת לי, והנה שטר,
ואתה טוען שהשטר מזויף
ואני לוחש לדיין – אכן זה מסויף, אבל היה לי שטר אמיתי שאבד.

2. שטר מזויף על חוב –

אני תובע אותך על חוב עם שטר מזויף,
אתה טוען שהשטר מזויף,
ואני לוחש לדיין – אכן הוא מזויף, אבל הוא באמת חייב לי.

3. שטר מחוב אחר –

הייתי ערב שלך על הלוואה, המלווה גבה ממני, ואני גביתי ממך,
מיד אח"כ ביקשת ששוב אלווה לך את אותו הכסף,
ועכשיו אני רוצה לגבות ממך, אבל אין לי את השטר על ההלוואה השנייה אלא רק על החוב המקורי.

4. ממשיך להשתמש במשכנתא שניתנה על חוב אחר –

רבא בר שרשום הלווה לראובן שתי הלוואות.
על אחת קיבל משכנתא דסורא לאכול את החוב 10 שנים ועל השנייה לא,
הלווה נפטר, והמלווה בכ"ז המשיך לשבת בקרקע גם אחרי ה10, בשביל החוב השני (כי לא רצה להישבע או לחכות שיגדלו),

וטען: תאמינו לי במיגו שהאבא היה חייב לי, כי יכולתי לשקר שקניתי ויש לי חזקת ג"ש.

אך אביי – אין לו מיגו, כי לא יכל לטעון שקנה ע"י חזקת ג"ש:

1. כי לא היה מעיז להיות חצוף ולשקר שקנ
2. כי יצא קול שהוא אוכל קרקע של יתומים, וזה תחליף למחאה,
   (שגם זה גורם למלווה לשמור את השטר יותר זמן).

אלא יחכה שיגדלו ויתבע אותם ויישבע.

הדעות (חוץ המהמקרה האחרון): האם נאמן –

רבה – נאמן במיגו

(יכולתי לשקר עד הסוף ולא להודות שהשטר מזויף, ולכן תאמין לי שאני צודק).

רב יוסף – לא נאמן במיגו,

(מיגו זה שאני טוען טענה אמיתית, ורוצה שיאמינו לי כי יכולתי לשקר ולהיות נאמן
אך כאן אני טוען טענה שקרית).

ההלכה:

רב אידי בר אבין מסופק כמי לפסוק, והולך לפי המוחזק:

במקרה של הקרקע – אני יושב בקרקע, אני זוכה.
במקרה של החוב (וכן במקרה של החוב השני) – אתה מוחזק בכסף ואתה זוכה.