לעילוי נשמת הוריו של אחד הלומדים,
אליהו בן חביב ושרה בת יעקב ז"ל
להקדשת שיעור במסכת בבא בתרא ליחצו כאן
סיכום הגמרא:
דף לד
(לג: 9 שורות לפני הסוף – לד: 3 שורות לפני הסוף)
א. "נסכא דרבי אבא" –
הכלל: כשלתובע יש עד אחד, אך הנתבע לא יכול להישבע – "מתוך שאינו יכול להישבע – משלם".
המקרה: אתה מביא עד אחד שחטפתי לך חתיכת כסף, אני מודה שחטפתי (ולכן לא יכול להישבע שלא), אבל חטפתי כי זה שלי.
רבנן רצו לדמות זאת גם למצב בו למחזיק בקרקע יש רק עד אחד על חזקת ג שנים, שאז לא רק שלא יקבל את הקרקע אלא גם ישלם על הפירות של שלושת השנים,
(וזה דומה למקרה הנ"ל – אתה תובע אותי עם העד האחד שלי על הפירות, ואני לא יכול להישבע כי אני מודה שאכלתי אלא שאני טוען שמכרת לי).
אך אביי – זה שונה:
בנסכא דר' אבא העד לטובת התובע (הראיה שאם נצרף לו עוד עד – התובע ינצח),
אך בג"ש העד בא לטובת הנתבע (הראיה שאם נצרף לו עוד עד הנתבע ינצח עם חזקת ג"ש), ולכן כאן לא נאמר שמתוך שלא יכול להישבע ישלם.
אלא מתי כן – שיש עד אחד שמעיד שישב שם רק שנתיים (שאז אם היה בא עוד עד – המחזיק בקרקע היה משלם), ואז אכן נאמר שמתוך שאינו יכול להישבע (כי מודה שישב שם שנתיים) משלם.
ב. "כל דאלים גבר" (=כדא"ג) –
המקרה: אונייה שאף אחד לא מוחזק בה, אז הדין: כדא"ג.
ונראה לגבי זה שתי מחלוקות:
מחלוקת ב –
אם מסיבה כלשהי בי"ד תפס את האונייה, האם עכשיו יכולים לשחרר ולומר כדא"ג?
רב פפא – כן, ר"י – לא.
מחלוקת א (תלויה במחלוקת ב) –
לפני שהבי"ד תפס, האם צד אחד יכול לומר תתפסו את האונייה עד שאביא עדים –
ר"י – לא,
כי אם לא יביא עדים בי"ד לא יוכלו להחזיר את המצב לכדא"ג.
רב הונא (כרב פפא) – כן,
כי מקסימום יוכלו להחזיר את המצב לכדא"ג.
