בבא בתרא דף מ – הדף היומי

לעילוי נשמת אביו של אחד הלומדים,
שמואל בן רבי מרדכי מנחם ז"ל
להקדשת שיעור במסכת בבא בתרא ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת בבא בתרא לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא בתרא דף מ

סיכום קצר של הגמרא

((לט: שורה אחרונה – מא. במשנה)
א. רבא – ר"נ – מחאה, מודעא, הודאה, קניין – בפני 2, קיום שטר – 3 (בי"ד). והעדים כותבים שטר מיוזמתם כשזה לטובתו. וגם בקניין, כי כיוון שעשה קניין סודר סביר שהתכוון להקנות בעין יפה ורצה גם שטר. ב. דיני מודעא – 1. מיהו האנס – רבה ורב יוסף – רק מי שלא מציית, אביי ורבא – כל אחד. 2. נהרדאי – צריך שיעידו עדי המודעא גם על סוג האונס. בגט ומתנה אין צורך (כי סביר שזה אונס), ובמכר – רק כשהעדים לא יכולים להעיד על האונס (כמו בפרדיסא). ג. דיני מתנה סודית (רבינא – שפירש שיהיה סודי, רב אשי – גם בסתם) – ר"י – היא לא קונה. האם עושה מודעא (אם מכר אותו נכס אח"כ, שיטען שזה היה באונס) – אמרו בשם רבא שכן, אך רב פפא – רק אם הנסיבות מראות שזה אונס.

סיכום ארוך של הדף

(לט: שורה אחרונה – מא. במשנה)

א. בפני כמה עדים צריך לעשות את הדברים הבאים:

רבא-ר"נ –

מספר העדים –

בפני 3 (בי"ד) – קיום שטר

בפני 2 –

1. מחאה (כדי שלא תיווצר למחזיק חזקת ג"ש)
2. מודעא (לומר מראש לעדים שמה שאני הולך למכור עכשיו זה כי מכריחים אותי)
3. קניין (אלו לא עדי קיום אלא עדי ראיה שנעשה קניין)
4. הודאה (אם אני מודה בפני שניים שאני חייב, הוא יוכל לחייב אותי)

כתיבת העדות:

בדרך כלל כתיבת עדות לא עוזרת,
אבל יש מקרים שכן (וכך יוכל להשתמש בכתב בלי שהעדים כאן) –

במקרה של ה3 – כותבים (כי זה בי"ד)

במקרה של ה2 – אם זה טוב לו יכולים לכתוב (זכין לאדם שלא בפניו):

במחאה או מודעא – כותבים,
בהודאה – לא, כי זה לא טוב לו (הופך את ההלוואה למלווה בשטר),
לגבי קניין – גם כן,

למה, הרי זה לרעתו?
1. אולי זה כמו בי"ד

דחייה – הרי מספיק 2 ולא 3
2. כי כיוון שעשה קניין סודר סביר שהתכוון להקנות בעין יפה ורצה גם שטר.

ב. הרחבה בדיני מודעא –

1. מיהו האנס –

אביי ורבא – כל אחד (כי אולי לא היה לי בי"ד לתבוע אותו).
רבה ורב יוסף – רק מי שלא מציית (כי אם מציית יוכל לתבוע אותו אח"כ בבי"ד).

2. נהרדאי – צריך שיעידו עדי המודעא גם על סוג האונס.

במה מדובר?

הרי בגט ומתנה – אין צורך לדקדק בסוג האונס (כי מסברא אם עשה מודעא זה כי באמת היה אנוס)

אלא אולי מדובר במכר – אבל הרי במכר לא כותבים מודעה? (אפילו שהכריחו אותו למכור המכר קיים).

תשובה:

אם הכריחו למכור שדה סתם – המוכר הפעיל שיקול דעת והמכר קיים ולא יעזור מודעא,

אבל אם הכריחו למכור שדה זו – כאן המכר בטל ומודעא תעזור.

אבל עדיין קשה – גם פה לא צריך מודעא, כי אם יש עדים על האונס יביא אותם ויבטל את המכר?

(מ: 5+)

תשובה: מדובר שיש עדים על האונס, אבל מדובר במקרה שאולי רגע לפני המכירה כן רציתי למכור, וזה במקרה של פרדיסא:

אני לווה, ונתתי למלווה שדה כמשכנתא, ולא מחיתי ג"ש, והוא איים עלי שאמכור לו או שיטען שמכרתי כבר בעזרת חזקת ג"ש,

אז תיחמנתי אותו: דרשתי בפני 2 עדים את השדה, ואז הוא אמר שכבר מכרתי ויש לו חזקת ג"ש.
אח"כ בלי עדים אמרתי שאני מוכן למכור עם שטר, אבל לפני כן מסר מודעא בפני העדים, ואז תבעתי בחזרה.
במקרה זה חייב מודעא כדי שיהיה ברור שגם ברגע האחרון היה אונס.

(מ: מעל האמצע)

ג. מתנתא תמירתא (מתנה סודית) –

1. A. נתן מתנה בסוד לא במשיכה אלא בשטר או סודר – לא חל,

כי כנראה היה לו מניע זר
(שרוצה למכור לאחר ,ואז ישלוף שטר שכבר מכר לראשון,
או שמישהו מכריח אותך למכור לו, ולכן אתה מהר מוכר לאחר (סוג של מודעא).

1. B. מה רמת הסודיות – שתי א"ד ברב יוסף + מחלוקת אמוראים:

רבינא – שפירש שיהיה סודי,
רב אשי – גם בסתם (וכן ההלכה).

1. C. האם עושה מודעא
   (אמנם המכירה לא חלה, אבל אולי לפחות היא מאפשרת שאם אח"כ מכרתי למישהו אחר, אוכל לטעון שהמכירה השנייה היתה באונס) –

אמרו בשם רבא – עושה מודעא,
רב פפא – שם זה דווקא כי הנסיבות מראות שזה אונס

(אישה אמרה לו – אני אתחתן איתך רק אם תתן לי את כל נכסיך,
הבן של האיש התלונן שלא משאיר לו,
אז האיש נתן מתנה סודית לבן,
ואמר רבא – גם הבן וגם האישה לא קנו (הבן – כי מתנה סודית, והאישה – כי המכירה לבן היוותה מודעא),

ואמר רב פפא – רק כאן המכר הראשון הוא מודעא לשני, כי ברור שבאמת לא רצה לתת לה הכל.