לרפואת כל חולי עמו ישראל ובתוכם אסתר יונה בת שמחה הי"ו
להקדשת שיעור במסכת בבא בתרא ליחצו כאן
סיכום הדף היומי – בבא בתרא צט
(בבא בתרא צח: 4 שורות מהסוף – צט: במשנה למטה)
קוה"ק והכרובים:
א. גובה קוה"ק היה 30 א', וכתוב 20 כי נמדד רק שמעל הכרובים של שלמה, ולמדנו מכך שגם מתחת לכרובים היה כביכול אוויר כי הארון לא תפס מקום. ב. רבנאי-שמואל לומד מהפסוקים שגוף הכרובים לא תפס מקום, ונדחה ב-6 דחיות. ג. לאן פנו הכרובים? מח' רי"ח ור"א – או שתלוי במצבם הרוחני של עמ"י, או שהחוצה עם נטייה כלפי אחד השני.
שני שכנים שלאחד שביל גישה בשני:
א. בור מים באמצע שדה של אחר, וקנה שביל גישה (לרבנן, או שקיבל – לר"ע), זה לא שלו וצריך להיכנס בזמנים רגילים ולא להכניס הבהמות וכו'. [ושניהם ינעלו את הבור, כדי שבעל השדה לא יגנוב ושבעל הבור לא יהיה לבד בשדה עם אשת בעל השדה].
ב. כנ"ל בשתי גינות – אם השביל באמצע הגינה החיצונית, יש את ההגבלות הנ"ל וכן בעל הגינה החיצוני זורע שם, אם בצד – פחות הגבלות ולא זורעים כלל.
ג. מכר אמת מים באמצע שדהו – רוחב – 2 אמות + אמה*2 לאגפיים. האגפיים של בעל השדה ויכול לטעת שם עצים אך מח' אם יכול גם לזרוע (שלא יקלקל). אם האגפיים התפזרו, יכול לקחת עפר לאגפיים משדה המוכר, רי"-שמואל – כי לשם התפזר, ר' פפא – כי כך הסכימו בסתם.
2 Responses
יישר כח!!
למה בביאור המשנה בסוף עמוד א אמרת וכתבת, שהבור נמצא בשדה של חבירו. במשנה כתוב 'לפנים מביתו'.
ואולי כל הצורך שיהיו מפתחות לבעל הבית מפני חשד אשתו, הוא רק מפני שזהו ביתו, אבל בשדה לא שייך חשד זה.
ועוד יתכן וגם ההגבלה להכניס את בהמתו ולהיכנס בשעה שדרך בני אדם יוצאים, הוא רק בביתו ולא בשדהו.
אשמח לביאור.
תודה
וגח"ט
אגפיים צ"ל בפ' דגושה.
בטקסט צ"ל רב פפא ולא ר' פפא.
הן בטקסט והן בסיכומון שבסוף השיעור, לא הוזכר החילוק בין תעלת השקיה לבין קילון.
חוץ מזה, הכל נהדר (פרט לליטושי לשון סלנגית), וחבל שנחשפתי לאתר זה רק הלום.
עלו והצליחו.