בבא מציעא קז – דף יומי

לרפואת הנערה הילה בת שירה הי"ו
לרפואת תרנגו בת אסגד הי"ו
בתוך שאר חולי ישראל
להקדשת שיעור ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף קז

נושאי הדף היומי:

סיכום דף הגמרא: א. שינוי הזריעה בחכירות: ת"ק – לטובה מותר, רשב"ג – אסור (כי אינו "אמת" (נדחה), או כי מרע). ב. בבבל קטנית לא מכחישה. ג. לקיחת שחליים בלי רשות – מותרת כשמועילה לשדה. ד. עץ על הגבול – מחלקים לפי השורשים, ואם ממש באמצע – לשמואל חולקים, לרב – לפי הענפים (אך לא לפי הפירות). ה. רב חושש לעין הרע בשדה, אא"כ יש גדר מסתירה. ו. סיבת המחלות (עין הרע, רוח, קור, הפרשות ומרה). ז. התועלת הבריאותית והנפשית של פת שחרית. ח. הצורך בדיוק במדידת קרקע ואי דיוק במדידת 4 אמות ליד נחל ונהר. השארת שטח פנוי ליד נהר (לצורך סחיבה) אא"כ אחרים ממילא לא יצייתו.

סיכום הדף היומי:

המשך מקבל שדה לעבוד בה

א. קיבל לזרוע חיטים ורצה לשנות לשעורים או להפך –

באריסות – ודאי אסור, כי אמור לתת אחוז ממה שסיכמו

בחכירות (שמשלם בתבואה או בכסף) –

ת"ק – לטובה מותר (מחיטים לשעורים, ששעורים פחות מכחישים את הקרקע)

רשב"ג – אסור

1. רב חסדא – כי זה לא אמת ("שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב")

דחייה – הרי רשב"ג התיר לעני לשנות כסף מסעודת פורים לצורך אחר, כי לנותן זה לא משנה, ורואים שאין בעיה של מידת האמת.

1. אביי – עקרונית כת"ק, אלא שבאמת זה לרעה, כי לא טוב לשדה לשנות משנה לשנה.

לפי זה יהיו מצבים שבהם מותר לשנות:

1. אם יודע שגם הבעלים זרעו שנה שעברה שעורים.
2. אם חורש לפני שזורע.

עוד דוגמא – קטנית ותבואה

לת"ק – תבואה לקטנית – אסור, קטנית לתבואה – מותר (קטנית יותר מכחישה)

והרי בברייתא מותר?
תשובה –
המשנה בארץ ישראל שיש עניין של הכחשת הקרקע,
הברייתא בבבל שהקרקע לחה ובכל מקרה לא מוכחשת ומותר לשני הכיוונים.

רשב"ג – שניהם אסור כנ"ל,

ב. מימרות של ר"י לרבין

1. לקיחת שחליים משדה פשתן בלי רשות – מותרת כשמועילה לשדה (באמצע + תחילת הגידול)

(קז. שליש)

2. אילן על הגבול – של מי הפירות?

ר"י – הולכים לפי השורשים (ולכן יש מצב שבו שלי שלך ושלך שלי).

ואם השורשים ממש באמצע?

שמואל – חולקים (כי בכל מקרה הולכים רק לפי השורשים).
רב – לפי הענפים,

ומקשים מברייתא שכתוב שחולקים?
עונה שמואל לטובת רב ששם גם הענפים באמצע,

והחידוש – שמחלקים לפי הענפים ולא לפי הפירות.

3. ר"י – אל תשים את השדה קרובה לעיר, משום עין הרע.

למד מרב – שאסור לעמוד ליד שדה חברו משום עין הרע.
וקשה מרב עצמו – "ברוך אתה בשדה" שיהיו נכסיך קרובים לעיר?
תשובה – שם יש חומה.

ג. אגדתא –

1. A. עוד פסוקים בברכות בכי תבוא –

ברוך אתה בעיר –

רב – שיהיה ביתך קרוב לבית כנסת

(רי"ח חולק – עדיף שכר פסיעות
רי"ח – שיהיה ביתך קרוב לבית הכיסא

ברוך אתה בשדה –

רב כאמור – שיהיו נכסיך קרובים לעיר

רי"ח – שתשלש את הנכסים בתבואה, זיתים וגפנים

ברוך אתה בבואך –

שלא תחזור מהדרך ותמצא את אשתך נידה/ספק נידה

וברוך אתה בצאתך –

שיהיו צאציך כמוך

רי"ח (על שניהם) – שתצא מהעולם בלי חטא כמו שבאת בלי חטא.

(אגב עין הרע)

1. B. "והסיר ה' ממך כל חולי" (פרשת עקב) – מה שורש המחלות בעולם –

רב – עין הרע (99%)

שמואל – רוח (אפילו כשלכאורה מת מחרב, לולי הרוח היה אפשר לאחות)

רב חנינא – קור,

רי"ס בר"ח – הפרשות מהאוזן והאף

ר"א – מרה,

וכן בברייתא, 83 מחלות, אבל פת שחרית במלח וקיתון של מים בבוקר מבטלים אותן.

1. C. אגב פת שחרית – יג דברים נאמרו בפת שחרית –

התועלות –

1. מצלת מהחמה והצינה והרוחות והמזיקין
2. מיישבת את דעתו של אדם וממילא – מחכימת פתי, יזכה בדין, ילמד תורה, מלמד תורה, דברי נשמעים, תלמודו מתקיים
3. אין בשרו מעלה הבל, נזקק לאשתו ולא מתאווה לאישה אחרת, הורג כינה שבמעיים
4. מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה
5. (ובהמשך – חזק יותר מ60 אנשים)

המקור –

נותנת כח יותר מ60 אנשים –

רבא בר מרי – "לא ירעבו ולא יצמאו (כיוון ש – ) לא יכם שרב ושמש"
רבה – "וברך את לחמך ואת מימיך… והסירותי מחלה מקרבך"

ד. מדידת קרקעות

1. A. מתי לדייק במדידה
2. במכירת קרקע – תדייק ממש
3. בארבע אמות שמשאירים לא זרועים ליד אמות המים – תמדוד אבל אל תדייק מדי

מצד אחד – שלא יהיה פחות מ4 שלא יהרוס את אמת המים
מצד שני – לא נורא אם יהיה קצת פחות, כי זה של הבעלים והם מוחלים

3. בארבע אמות שליד הנחל – אפילו אל תמדוד אלא תרחיב, כי זה ציבורי ולא מוחלים

1. B. דין דומה – ר' אמי – קוצצים את העצים שליד הנהר כדי שיהיה מקום לסבלים שסוחבים

הערות:

1. ר"נ בר אושעיא – צריך להוריד יותר – 16 אמה, אך דחו אותו
2. סיפור – רבה בר"ה סירב לקצוץ עד שגם מי שבהמשך הנהר יקצוץ

שאלה – והרי קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים?
תשובה – בהמשך הנהר הבעלות היתה על מושל, שלא מקשיב לחכמים לקצוץ, וכל עוד הוא לא קוצץ אן טעם לרבה לקצוץ.

המשך הסיפור – ויום אחד רבה בר"נ עבר שם בנהר והתפלא איך רבה בר"ה לא קצץ, והורה לקצוץ לו, וכשראה זאת רבה בר"ה קילל את מי שקיצץ שיקוצו ענפיו, ואכן כל ימיו של רבה בר"ה לא היו לרבה בר"נ ילדים.