לעילוי נשמת אברהם משה בן יצחק הלוי ז"ל,
שהיה מאוהבי התורה ומעריך מאוד את לומדיה
להקדשת שיעור ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא מציעא דף קיד
תקציר הדף היומי:
א. האם "מסדרין" (=משאירים אצל הלווה צרכים בסיסיים)? 1. רב חנא – לא, למה שיהיה המלווה אחראי יותר מכולם? אביי – בגלל "ולך תהיה צדקה". 2. בר פדא, ר' ירמיה ורי"ח – לא מסדרים. למה לא למדו קל וחומר מערכין? (כי "הוא" – מיעט), ולמה לא למדו שמחזירים משכון בערכין קו"ח מבע"ח? (בגלל "ולך תהיה צדקה" – והקדש לא עושה צדקה). 3. אליהו הנביא – מסדרין!. (ב. מקור איסור תרומה ערום, ומת גוי לא מטמא). ג. 3 ברייתות בנושא המשכון – 1. לעשיר שלא צריך, לא מחזיר כל יום. 2. ברייתא שאוסרת, מתירה ואוסרת: ר' ששת משנה את האמצע, רבא – האמצע במשכון שנלקח בתחילת ההלוואה (שאז מותר הכל). 3. כסות יום מחזיר לו ביום (ובברייתא נקרא כסות לילה – כי ממשכנו בלילה), וכן להפך.
סיכום הדף היומי:
א. המשך האם "מסדרין לבעל חוב" (=משאירים אצל הלווה צרכים בסיסיים)?
אתמול ראינו שזו מחלוקת תנאים –
ת"ק – מסדרין (לומד מערכין)
רשב"ג – לא מסדרין, ואחרי 30 יום המשכון שלו וזהו.
עכשיו נראה דעות באמוראים, בשלושה שלבים –
- רב חנא – לא מסדרין, שהרי למה שיהיה המלווה אחראי יותר מכולם?
עונה אביי – בגלל "ולך תהיה צדקה" (לגבי השבת המשכון מדי יום).
- איבעיא להו – האם מסדרין?
למה כן – גז"ש מיכה מיכה מערכין (כמו ששם "מסדרין" לעני, גם כאן).
רבין – לא מסדרין, מסיק כך מתוך שאלה אחרת –
האם מסדרין בהקדש רגיל (האם לומדים מערכין)
רי"ח – כן (גז"ש נדר-נדר מערכין, ואילו שאר האמוראים לומדים מכאן שכמו שבערכין "ערך ראשי עלי" מביא ערך כולו, כך גם בהקדש).
ר' יעקב ור' ירמיה – לא (קל וחומר מבעל חוב, ששם לא מסדרין),
בכל אופן רואים שלדעת כולם שם לא מסדרין בבעל חוב.
שאלות –
- למה לא למדו קל וחומר מערכין לבעל חוב שכן מסדרין?
תשובה: "ואם מך הוא" – מיעט.
(ואילו ת"ק שאומר שמסדרין –
או שלומד מגז"ש וזה גובר על המיעוט,
או שהמיעוט של "הוא" ממעט דבר אחר – שמסדרין בערכין דווקא אם היה מך מההתחלה ועד הסוף).
- ולמה לא למדו שמחזירים משכון בערכין קו"ח מבע"ח?
תשובה – יש לימוד שהחזרת המשכון לא שייכת בהקדש:
- "וברכך" – ולא שייך לברך את ההקדש.
דחייה – כן שייך לברך את ההקדש ("ואכלת ושבעת וברכת")
- בגלל "ולך תהיה צדקה" – והקדש לא עושה צדקה.
- רבה בר אבוה – אליהו הנביא – מסדרין!
כאמור – גז"ש מיכה מיכה מערכין.
(קיד: למעלה)
ב. עוד שאלות של רבה ב"א לאליהו הנביא –
- למה לא תורם ערום?
תשובה – "ולא יראה בך ערוות דבר" – ודורשים דבר-דיבור, שכשאתה מדבר דברי קודשה לא יראה בך ערווה.
- איך אתה בבית הקברות הרי אתה כהן (פנחס=אליהו)
תשובה – לא למדת טהרות?! גוים לא קרויים "אדם" ולא מטמאים באוהל ובשאר טומאות.
אמר רבה ב"א – אין לי זמן ללמוד גם טהרות, בגלל הפרנסה.
אז אליהו לקחו לגן עדן, ורבה ב"א לקח בגלימה כמה עלים, אבל שמע קול שלוקח את חלקו מהעוה"ב, אבל בכ"ז הריח דבק ומכר את הגלימה ובזה פרנס את חתניו ואת עצמו.
(קיד: שליש)
ג. שלוש ברייתות בנושא המשכון
(רק שהניסוחים לא ברורים ונבאר את הניסוח)
- לגבי עשיר –
"ואם איש עני הוא לא תשכב בעבותו" – הרי שעשיר כן שוכב,
ולכאורה הכוונה שמשתמש, והרי זה ודאי אסור!
אלא מסביר רב ששת – הכוונה שלעשיר לא צריך להחזיר.
- ברייתא שאוסרת, מתירה ואוסרת:
שלושה משפטים לכאורה סותרים –
המלווה את חברו אינו רשאי למשכנו (אסור ע"י עצמו, מותר ע"י בי"ד).
ואינו חייב להחזיר לו (משמע לכאורה שמותר),
ועובר בכל השמות הללו (שוב אסור).
איך האמצע מסתדרת?
רב ששת – משנה את הגירסה ל"כן חייב להחזיר לו"
רבא – זה במשכון אחר – כשלוקח בתחילת ההלוואה.
- למדנו כבר – כסות לילה לוקח ליום, כסות יום וכסות לילה –
אך רב שזבי מביא ברייתא שלכאורה אומרת להפך –
שמות – "עד בוא השמש תשיבנו לו" – לכאורה הכוונה שבמהלך היום זה צריך להיות אצל הלווה, כלומר כסות יום.
אבל הברייתא אומרת – זה כסות לילה!
דברים – השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש" – לכאורה הכוונה בכסות לילה, שתחזיר לו בשקיעה.
אבל הברייתא אומרת – זה כסות יום!
רב שזבי – זו ברייתא משובשת ויש למחוק אותה,
רבא – הברייתא פשוט הופכת את השמות, כי מתכוונת למתי מותר למלווה לחבול –
שמות – לכסות יום היא קוראת כסות לילה – כי בלילה זה אצל המלווה,
דברים – לכסות לילה היא קוראת כסות יום – כי ביום היא אצל המלווה.
