{enclose batra_138.mp3}
סיכום הגמרא, בבא בתרא קלח
(קלז: 4 שורות מהסוף – קלח: במשנה)
ענייני מתנה:
א. נתן מתנה והמקבל לא רוצה – צווח מיד – לא קנה, שתק ואח"כ צווח – קנה. אם הקנה ע"י אמצעי, והמקבל ראה ושתק וכשקיבל לידו צווח, ת"ק – קנה, רשב"ג – לא קנה.
ב. שכיב מרע שחילק קרקעות שמשועבדות לחוב, אם ניסח שהמקבלים יקבלו בבת אחת – בעל החוב יגבה מכולם (לפי אחוזים), אם ניסח את המקבלים זה אחר זה, בע"ח גובה מהאחרון לראשון.
ג. שכיב מרע שנתן 200 זוז למי שממילא יקח מהירושה (בכור, אשתו, בע"ח), אם הוסיף ואמר "כראוי לו", כיוון שזה מיותר, מבינים שהתכוון להוסיף 200 מעבר לבכורה/כתובה/חוב, וכר"ע ש"דייק לישנא יתירא".
ד. האם כותבים שטר שמעיד ששכיב מרע טען שפלוני חייב לו כסף? מח' ר"מ ורבנן, ור' דימי פסק שכותבים (ולא חוששים כאן לטעות בי"ד, בניגוד לרבא בעניין מיאון וחליצה, שכן חושש לטעות בי"ד. לכן שם בי"ד לא יעשו מיאון וחליצה בלי שמכירים את האנשים, כדי שבי"ד אחר לא יניח שהם בדקו והכירו את האנשים).
3 Responses
עדיין לא תוקן הבלבול ש"הבא", פירושו בעצם הדף ה ק ו ד ם , ואילו "הקודם" פירושו בעצם הדף ה ב א .
I have been hunting all over for this! Thank goodness I found your post on Google.
Thanks.
ESTA
top notch
יישר כח