בבא מציעא מד – דף היומי

השיעור מוקדש לזיווג הגון וראוי במהרה לאסתר בת שרה, וללאה בת עדנה,
ולהבדיל,
לבריאות נתנאל בן זהבה
ורפואה שלמה למלכה בת זהירה
להקדשת שיעור ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

דף יומי בבא מציעא דף מד

(מג. במשנה – מג: במשנה למטה)

נושאי דף היומי:

א. שליחות יד: לבית שמאי מספיק האמירה שישלח יד כדי לחייב. שמואל – גם אם צריך חיסרון, אם לא נטל בפועל כדי לשמור על הדבר שרוצה ליטול – מתחייב.

ב. פרק הזהב: משיכת מטלטלין קונה "מטבע", ולא להפך. מה מוגדר מטבע ומה מטלטלין ביחס בין זהב וכסף? רבי בצעירותו: הזהב מטבע, בבגרותו – הכסף הוא המטבע. ראיות לטובת הדעה הראשונה.

סיכום הדף יומי:

(מג: במשנה למטה)

חלק א – משנה – עוד על שליחות יד

א. האם יש שליחות יד במחשבה –

ראינו מחלוקת – האם צריך חסרון בפועל או רק כוונה לחסר,

עכשיו נראה דעה יותר קיצונית:

ב"ש – אפילו שרק חשב (אמר) לטלטל זה שליחות יד.

מקור: "על כל דבר פשע"

אך ב"ה – שפה יש שליח לדבר עבירה, ויכול לשלוח יד באמצעות שליח.

ב"ה – רק אם טלטל בפועל (=מעשה קניין)

"אם לא שלח ידו" – בפועל.

ב. שליחות יד ביין בחבית –

1. A. לפי ב"ה שצריך מעשה קניין – אם היטה את החבית ולקח רביעית

על הרביעית חייב, אבל על השאר לא נחשב שליחות יד (אא"כ הגביה)

אם אחרי שפתח השאר החמיץ – חייב כי פשע בשמירה.

1. B. אם הרים את החבית ולקח רביעית – זה שליחות יד

שמואל – גם אם בפועל לא הוציא את היין.

האם מכאן ששמואל כדעה שלא צריך חסרון בפועל?
תשובה – אולי צריך חסרון, אלא שכאן רוצה לקחת רביעית אבל משאיר אותה             בחבית כי זה שומר עליה טוב יותר.

האם נאמר דבר דומה גם לגבי כסף בארנק? תיקו.

הדרן עלך פרק המפקיד.

חלק ב – פרק הזהב (קניינים שונים)

א. המשנה –

הצגת הנושא –

יש פירא (מטלטלין, סחורה) – פירות, אוטו
ויש מטבע (טבעא) – שהוא הדבר שאיתו משלמים.

מטבע זהב – האם הוא כמו פירא או שהוא כסף ("טבעא")?

(היום ערך המטבע לא קשור לחומר ממנו עשוי אלא הסכמה חברתית, ואז ברור שזה טבעא, אך בתקופת חז"ל שווי המטבעות קשור גם לחומר ממנו עשוי, ואולי זה פירא).

מה זה משנה מה מטבע ומה פירא?

לקניין –
מטבע לא קונה פירא (מטלטלין) (אם המוכר משך את המטבע, הקונה לא קנה את הפרי)
אבל פירא כן קונה מטבע (אם הקונה משך את הפרי, המוכר קנה את המטבע)

מי המטבע ומי הפירא (מטלטלין) – זה עניין יחסי:

זהב ופירות – ברור שהזהב הוא הטבעא והפירות הם הפירא (מטלטלין)

היחס בין סוגי מתכת –

זהב ונחושת – פירא, כסף – מטבע

ולכן אם ימשוך את הכסף השני לא יקנה את הזהב, אבל אם נשמוך את הזהב השני יקנה את הכסף.

מעות רעות – פירא, מעות יפות – מטבע

אסימון – פירא, מטבע – מטבע.

אם משך במטבע – כאמור, לא קנה, ולכן:

חכמים – שניהם יכולים לחזור בהם (אבל יש עליו קללת "מי שפרע").

ר"ש – רק המוכר חוזר בו

ב. גמרא – זהב מול כסף –

רבי בצעירותו – זהב מטבע

כי בהתחלה חשב שזה לפי חשיבות – וזה זהב.

במשנה (ורבי בזקנותו) – זהב פירא,

כי מה שקובע זה מי יותר חריף (עובר לסוחר) – וזה כסף.

(תחילת מד:)

ראיות:

שלוש ראיות שזהב זה מטבע –

1. במשנה – נחושת קונה כסף (כסף הוא המטבע) –
   אם נחושת קונה כסף, וכסף קונה זהב (מטבע) – החידוש מובן, שהולכים לפי החשיבות, והכסף מחליף תפקיד – יחסית לנחושת הוא מטבע, ויחסית לזהב הוא פירא.
   אבל אם זהב קונה כסף – מה החידוש שגם נחושת קונה כסף? שהרי הכסף חריף מזהב וכל שכן שחריף מנחושת.

תשובה – במקומות שבהם מקבלים נחושת, הוא אפילו יותר חריף מכסף,
ולכן היינו חושבים שהנחושת תהיה המטבע,
קמ"ל שבכ"ז הנחושת פירא.

2. נקדים: אסור ללוות סאה בסאה, כלומר לקחת ולהחזיר אותה כמות מטלטלין, שמא המחיר עלה וזה ריבית. אבל מטבע מותר, כי הערך שלו לא משתנה (דברים אחרים משתנים ביחס אליו).
   הראיה: רב לווה זהב מהבת של ר' חייא, ומחיר הזהב עלה,
   ואמר ר' חייא שיכול להחזיר אותה כמות, כלומר זהב זה מטבע.

דחייה – נעמיד שלרב (הלווה) היה עוד זהב משלו בביתו, ובזה לא גזרו
(כי כשיש לו, ברגע שלווה – כאילו כבר החזיר את החוב, וכך ההתייקרות היתה אצל המלווה).

3. משנה בעדויות שמפרטת את שווים של מטבעות –
   פרוטה – 1/8 איסר,
   איסר – 1/24 מדינר כסף,
   כסף – 1/24 מדינר זהב (בשביל פדיון הבן)

והראיה – אם זהב זה מטלטלין ועם מחיר משתנה – א"א להגדיר כסף יחסית אליו,
כי אם הזהב יעלה או ירד הכהן יקבל יותר או פחות ממה שמגיע לו,
אלא הזהב זה מטבע בעל ערך קבוע.

ראיה שזו מחלוקת תנאים –

4. משנה בע"ש –
   נקדים: אסור לחלל מע"ש מחוץ לירושלים על פירות, אלא רק על כסף (מטבע),

ב"ש – אסור לחלל כסף על זהב – כי בכסף וזהב: זהב פירא וכסף מטבע,

מה לגבי זהב מול פירות – מח' ר"ל ורי"ח –

אחד אומר – אסור, כי זהב זה ממש פירא, אפילו ביחס לפירות.

(אז למה המשנה אמרה שלב"ש אסור לחלל כסף על זהב,
שתחדש יותר שאפילו פירות על זהב אסור!

תשובה – החידוש לב"ה, שלא נחשוב שרק מתירים פירות על זהב, אבל כסף על זהב אוסרים, קמ"ל שמתירים).

והשני אומר שמותר – כי ביחס לפירות הזהב הוא מטבע

ב"ה – מותר לחלל כסף על זהב – כי בכסף וזהב: זהב מטבע וכסף פירא,

אבל גם ב"ה מודים שבכסף ופירות – הכסף הוא המטבע,
וודאי שמורת לחלל פירות על כסף.