השיעור מוקדש לעילוי נשמת מרים בת ר׳ שלום הכהן ובכורה ז"ל
ולהבדיל,
לעילוי נשמת רייזי דורה שלומוביץ בת רחמיאל ופרימט ז"ל, שזה יום הזכרון לפטירתה
להקדשת שיעור ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא מציעא דף נ
תקציר הדף יומי:
יש שלוש דרגות באונאה – פחות מאונאה, יותר מאונאה ואונאה (שישית לחכמים).
בגמרא 2 איבעיות לגבי דרגה א וג: האם זה אוטומטי, או שרק אם חוזר בו תוך שעה (ואז צריך להבין את ההבדל בין שלושת הדרגות).
הגמרא דנה בשאלות על פי הבנת הסיבה לפיה סוחרי לוד בתחילה העדיפו את דעת ר"ט, ובסוף את חכמים.
למסקנה, רבא פוסק כשיטה המוכרת לנו: פחות משישית – מחילה מיידית, שישית – החזרת הכסף, מעל – ביטול המקח, אך בשניהם – רק אם מתחרט תוך שעה.
סיכום הדף היומי:
המשך אונאה
כמו שראינו אתמול מקובל לחשוב שיש 3 דרגות (ואכן בסוף זאת תהיה המסקנה):
- פחות משישית (שתות) – יש מחילה והכל בסדר
- שישית (שתות) – קנה ויחזיר אונאה.
- יותר משישית – המקח בטל ומחזירים את המוצר והכסף
אבל בגמרא בהתחלה זה לא ברור:
א. מה הגבלת הזמן, ומה ההבדל בין הדרגות:
שלב א – האיבעיות (שאלות):
לגבי טעות בשתות – אתה יכול לבקש את הכסף חזרה רק עד הזמן שלוקח לשאול מקצוען (נניח שעה).
מה לגבי שאר הדרגות:
בגמרא השאלה מפוצלת לשני שלבים:
שאלה א' (נ. 3+) – לגבי פחות משתות –
האם יש מחילה מיד,
או שגם כאן יש מחילה רק לאחר שעה?
שאלה ב' – (נ: 13+) – לגבי יותר משתות –
האם המקח תמיד יכול להתבטל,
או שיכול לבטל רק תוך שעה?
אם נאמר שבשתי השאלות אין משמעות לשעה (בפחות משתות יש מחילה מיד, וביותר יכול לבטל לעולם) – הכל מובן:
פחות משתות – יש מחילה מיד
שתות – קנה, ויש לך שעה לבקש את הכסף
יותר משתות – יכול לבטל לעולם
אבל – אם בשאר המצבים זה גם שעה, אז מה ההבדל בין הדרגות?
בשאלה א השאלה היא מה ההבדל בין 1 (פחות משתות) ל2 (שתות)
תשובה (בשלב זה) –
- פחות משתות – יכול לבקש חזרה את הכסף (פער)
- שתות – יכול לבקש את את הכסף או לבטל את המקח
(שכל זה לא כמו שתמיד הבנו)
בשאלה ב השאלה היא מה ההבדל בין 2 (שתות) ל3 (יותר משתות).
תשובה –
- בשתות – רק המתאנה יכול לבטל
- יותר משתות – גם המאנה יכול לבטל
שלב ב – יחס סוחרי לוד לדברי ר"ט –
ר"ט במשנה אמר שני דברים:
אחד – אונאה זה שליש ולא שישית.
את זה הסוחרים אהבו, כי כך יוכלו להעלות מחירים עד שליש ויש מחילה.
שני – הקונה יכול להתחרט לא רק שעה אלא כל היום
את זה הסוחרים לא אהבו, ולכן חזרו לדעת חכמים.
הסיפור הובא כ"תא שמע" בשתי האיבעיות –
בשאלה א' – אם לחכמים יש שעה – מובן,
כי הסוחרים העדיפו שעה ושישית מאשר כל היום ושליש.
אבל – אם בפחות מאונאה המחילה מיידית,
אז ברור שעדיף להם את ר"ט (עד שליש מחילה מיידית, וזה יותר טוב מחכמים בהכל)
תשובה – לא הבנת נכון את ר"ט, אלא:
עד שישית – כמו חכמים (ומחילה מיידית),
שישית עד שליש (כולל) – כמו שישית לחכמים – יום להתחרט,
יותר משליש – כמו יותר משישית לחכמים
ולפי זה מובן למה הסוחרים העדיפו את חכמים (בשישית – לחכמים שעה, לר"ט יום שלם).
אז מה היתה ההווה אמינא של אנשי לוד לרצות את ר"ט?
הרי מעל שישית לחכמים יכול לבטל רק תוך שעה ולר"ט תוך יום?
זה תלוי בשאלה ב' –
בשאלה ב' – האם לפי חכמים במעל שתות הביטול הוא תוך שעה או לעולם
ומכאן חייבים לומר שלחכמים הביטול הוא לעולם,
ואז ההווה אמינא של הסוחרים מובנת – שמעל שישית לחכמים יכול לבטל לעולם, ולר"ט רק עד יום.
ולמה באמת למסקנה חכמים עדיפים? הרי תמיד יוכל להתחרט?
תשובה – אונאה מעל שישית לא שכיח,
ולכן העדיפו את הפחות משישית שיוכל לבטל רק תוך שעה, מאשר את המעל שישית אפילו ששם יוכל לבטל לעולם.
דחייה – אולי לחכמים גם מעל שתות הביטול תוך שעה,
ובכ"ז בהתחלה הלכו עם ר"ט, כי לגבי בדיוק שישית –
לר"ט זה מתחת לאונאה ויש מחילה מיידית,
ולחכמים – זה כאונאה, ויכול לבטל תוך שעה.
שלב ג – רבא להלכה (מה שתמיד חשבנו, עם תוספת עניין הזמן) –
- פחות משישית (שתות) – יש מחילה מיידית
- שישית (שתות) – קנה ויחזיר אונאה (תוך שעה)
- יותר משישית – המקח בטל ומחזירים את המוצר והכסף (תוך שעה)
ומה שנוסף היום – ב2+3 זה רק תוך שעה.
מחלוקת תנאים –
ר' נתן כמו רבא,
ר' יהודה הנשיא – גם בשתות יכול לחזור בו (כמו השיטות לעיל).
3 Responses
יישר כח, עזרתם ביותר ! השם יצליח דרככם
מדוע סידור הדפים בגמרא הפוך, כלומר מהסוף להתחלה.
כאשר לוחצים הקודם או הבא מקבלים דף הפוך למה שצריך להיות?
השיעורים בסדר הפוך כדי שהלומדים יוכלו לראות מהר את הדפים של הימים האחרונים בדף יומי (ולא יצטרכו לגלול מדף ב ומטה). ממילא יש בעייתיות עם כפותרי "הקודם" ו"הבא", כיוון שאחרי שמסיימים מסכת, אז אנו מחזירים את סדר הדפים לסדר הרגיל. יש למישהו הצעה לניסוח שיכלול את שני הסדרים של השיעורים?