להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת חולין לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(קד: רבע תחתון – קו. שורה 3)
חלק א – גזירות הרחקה בין אכילת בשר וגבינה
א. קינוח והדחה
תנא אגרא – בעוף לא צריך, מכאן שבבשר וגבינה צריך.
- A. שאלה הדחת הידיים
למה רב יצחק ברמ"ש לא הקפיד? כי ביום לא צריך. - B. איך נקים הפה?
- 1. בתנא איגרא – קינוח (ע"י אכילה).
- 2. ברייתא – ב"ש – קינוח, ב"ה – הדחה (במים). למסקנה לשניהם צריך את שניהם.
- 3. במה מקנח? ר' זירא – לחם חיטים קר וקשה, הלכתא – בכל דבר מלבד ירקות תמרים וקמח.
ב. המתנה בין בשר לחלב
רב חסדא – אכל גבינה אסור בבשר.
נראה על זה שלושה דיונים:
- שאלו את רי"ח כמה צריך להמתין ואמר שלא צריך, ולמסקנה הכוונה בין גבינה לבשר.
- רב חסדא – גם בשר בשיניים נחשב (לרמב"ם – זאת הסיבה להמתנה, לרש"י – זאת גזירה נפרדת שיש לנקות השיניים, ואילו סיבת ההמתנה היא הטעם בפה).
- כמה להמתין בין בשר לחלב – אביו של מר עוקבא – למחרת, מר עוקבא – הארוחה הבאה.
חלק ב – מים ראשונים ואחרונים ומנהגים עם טעם טבעי ומיסטי
(מובא אגב הצורך בהדחת ידיים, והברייתא שתובא בהמשך על מים אמצעיים).
א. רב אידי ב"א – מים ראשונים מצווה ואחרונים חובה.
מיתיבי – ראשונים ואחרונים חובה ואמצעיים רשות. תשובה – ביחס לאמצעיים הם חובה.
ב. הברייתא הנ"ל על מים אחרונים ועוד
- לתוך מה נוטלים?
ראשונים – גם לקרקע.
אחרונים – 1. רק לכלי. 2. לא לקרקע. [נפק"מ – על נסרים: 1. אסור. 2. מותר]. - חום המים
ראשונים – גם בחמים, אחרונים – לא בחמים.
הגבלת רב יצחק ב"י לגבי יד סולדת (שתי גרסאות):
1. ראשונים אסורים ביד סולדת. 2. אחרונים שאסורים – דווקא ביד סולדת (וראשונים מותרים גם בזה).
- אמצעיים רשות
אבל בין בשר לחלב – חובה (כדלעיל בחלק א. וראה תוס' לגבי היחס להמתנה).
ג. למה מים אחרונים חובה?
ר"י בן ר"ח – מלח סדומית.
[נמצא כקורט בכור, רב אשי – לאו דווקא באוכל, גם במודד מלח].
ד. אביי (לגבי מים אחרונים על הקרקע ועוד)
מנהגים שאביי נתן להם הסבר טבעי ורבה תיקן ונתן טעם "מיסטי"
- 1. מים אחרונים לא על הקרקע –
אביי – זוהמא,
רבה – רוח רעה. - 2. לא לקחת מהשולחן דבר כשמישהו שותה
אביי – שלא יתעצבן וייחנק.
רבה – קשה לרוח צרדה (יש מפרשים פגיעה נפשית, רש"י בפסחים – מיגרנה).
הגבלה – דווקא דבר הנצרך, מחוץ ל4 אמות ושאינו מחזירו.
הרחבה – מר בר רב אשי הקפיד גם על מכתש קטן לתבלינים.
- 3. איסוף פירורי הלחם
אביי – ניקיון
רבה – דריכה על הלחם מביאה לעניות
[סיפור על אדם שהקפיד נורא, אפילו בהיותו בדשא, ושר העניות לא הצליח ללוכדו].
- 4. לא לשתות הקצף
אביי – מאוס,
רבה – שתייה – קשה לכרסם, נפיחתו – קשה לראש, הזזה לצד – עניות (אלא ישקע במים).
[תרופה – יין-שכר-מים (ולשל מים אין תרופה)].
- 5. לא להוציא ירק מחבילה קשורה
אביי – רעבתנות,
רבה – קשה לכשפים.
[סיפור על רב חסדא ורבה בר רב הונא שהיו מקפידים בזה ולכן ניצחו את המטרוניתא בכשפים והזיזו הספינה].
- 6. לא לאכול ירק שנפל לקרקע
אביי – מאוס,
רבה – ריח הפה.
- 7. לא לשבת תחת מרזב
אביי – משום מי השופכים,
רבה – שדים.
[סיפור על שד שניתץ חבית של סבלים שהונחה תחת המרזב, ומר בר"א הכריחו לשלם כי אינו אמור להיות במקום שמצויים הרבה בני אדם].
- 8. זריקת המים העליונים בכד
אביי – לכלוכים,
רבה – מים רעים (ששדים שתו מהם)
[סיפור על שד שהביא מים לרב פפא, וחיכה שהשדים יעזבו והמים יחלפו, ולו ידע שרב פפא זורק השכבה העליונה לא היה צריך לחכות].
תגובה אחת
תודה
תודה רבה רבה על השעור הקצר המתומצת והברור, זה עוזר מאוד בלימוד הדף היומי.
תבורכו ויישר כחכם !