{enclose chulin_0109.mp3}
(קט. במשנה – קי. שורה 2)
כחל – לגבי בשר וחלב
א. משנה
מדאורייתא אין איסור בחלב שחוטה. מדרבנן יש איסור (ונראה מחלוקת ………),
לכן לכתחילה – קורעו, לא קרעו – אינו עובר.
ב. אם לא קרעו
(נפרש לפי רש"י שכל הסוגיא בצלייה (למרות שכתוב בישול, הכוונה לצלייה))
בישלו – אסור מדרבנן,
צלאו, האם מותר לכתחילה?
2 גרסאות בדעת רב (ומהלך הפוך אחר כך בגמרא) –
רב | גירסא 1 – מותר | גירסא 2 – אסור |
1. משנתנו – "אינו עובר עליו", אך אסור. | קושיא | ראיה |
דחייה | זה רק כתוב כך אגב הסיפא (לב, "אינו עובר עליו" אך אסור). | |
2. ברייתא, כמו משנתנו עם שינוי קטן, שאם לא קרעו – ונדייק: הלב צריך קריעה, אך הכחל מותר בדיעבד גם בלי. | ראיה | קושיא |
דחייה | לא שהכחל לא צריך קריעה, אלא שזה לא יועיל לו והוא נשאר אסור. | |
3. | ברייתא כלישנא זו – |
|
ג. כיצד קורעו?
רב יהודה – קריעה שתי וערב + טחו בכותל.
ר' אלעזר – (לפני צלייה) מספיק או שתי או ערב ובלי כותל.
ד. רב נחמן מתיר אפילו לכתחילה ללא קריעה
אשת רב נחמן ביקשה טעם בשר בחלב, והורה לצלות כחל.
מבין שהברייתא שהתירה התירה אף לכתחילה, והתנסחה בדיעבד רק אגב הסיפא שלה (לגבי קיבה).
[רש"י לא ברור לי, למה סובר כלישנא בתרא דרב?]
4 Responses
בדפדוף לדף במסכת מופיעה כיתובית של פרומת "שיעור של 13 דקות ביום"
זאת כיתובית מעצבנת שמפריעה
לדיפדוף ובטוח לא מוסיפה אף תלמיד לאתר. הפרסום בתוך האתר זה לשכנע את המשוכנעים. אז בבקשה לפרסם מחוץ לאתר בגוגל
אופן אמירת בדיעבד
משמעות אמירת בדיעבד היא צירוף של שתי מילים
בדי – עבד, כלומר באם עבר ועשה זאת. ולכן הניקוד מתחת הע' והב' צריכים להיות בקמץ.
פרט לכך שזה הדיוק הראשוני, הרי הרבי מליובאוויטש באחת משיחותיו הדגיש זאת.
יישר כוח על מפעלך המרשים.
ורק מאחר ששיעוריך כה חשובים מצאתי לנכון להעיר על כך.
RE: אופן אמירת בדיעבד
תודה, אני מודע לזה, פשוט כל כך התרגלתי לכך במהלך השנים שזה צורם לי יותר מדי לומר זאת בצורה הנכונה…
ליתר דיוק
בדאי עבד