להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת חולין לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(קטז. באמצע – קטז: במשנה)
חלק א – איסור בשר וחלב של חיה ועוף
חלק ב – קיבת בהמה
הקדמה:
להכנת גבינה משתמשים באינזים שנמצא בעור קיבת הבהמה (שמים חתיכת קיבה בתוך החלב),
או ב"קיבה" שלה (החלב שהתגבש בתוך הקיבה. מעכשיו כשנאמר "קיבה" נתכוון לאותו חלב) – שמים את החלב הקרוש בתוך החלב.
עור הקיבה ודאי נחשב כבשר, לכן:
אם גיבנו בעור הקיבה, אם נותן טעם – אסור (כבוש, ומדרבנן), אם לא – מותר.
(ולגבי עור קיבה של נבלה/טריפה – מח' ראשונים האם מתירים כשלא נותן טעם).
קיבת הבהמה – האם נחשבת חלק מהבהמה?
אם כן – הגבינה שיוצרים עם קיבת בהמה אסורה – אסורה,
אם לא (אלא נחשבת כהפרשות) – עקרונית הגבינה מותרת (אא"כ יש סיבה צדדית לאסור).
במשנה בע"ז (כט:) – שאל רי"ש את ר' יהושע למה גבינות הגויים אסורות?
1. כי הם מגבנים בקיבת בהמה אסורה.
כלומר שהקיבה נחשבת חלק מהבהמה האסורה – ואסורה.
דחייה : הרי אפילו קיבת קרבן עולה מותרת!
ואכן ר' יהושע חזר בו, והקיבה לא נחשבת חלק מהבשר האסור,
והסביר אחרת:
2. כי הם מעמידים בקיבת בהמות של ע"ז, (שהקיבה אסורה כחלק מהע"ז).
דחייה: אז שיאסר גם בהנאה כדין ע"ז!
3. אלא שמואל – כי הם מעמידים בעור בהמה אסורה (אבל הקיבה עצמה כאמור מותרת).
המשנה: אם השתמשו בקיבת בהמה (=החלב הקרוש):
1. קיבת בהמת גוי (עובד כוכבים)/נבלה – אסורה, ואז גם הגבינה אסורה.
2. כשרה שינקה מטמאה – הקיבה שלה אסורה.
3. טריפה שינקה מכשרה – הקיבה שלה מותרת.
בגמרא יש שתי קושיות:
א. קשה ברישא (1): למה אותו דין כתוב פעמיים?
בשלב זה הגמרא מבינה שהקיבה אכן אסורה, בניגוד לשמואל בע"ז, וכל השאלה לגבי הניסוח:
הרי בהמת עובדי ע"ז היא גם נבלה, אז למה נכתבו שניהם?
1. רב הונא: ב"קיבת גוי" מדובר בבהמה כשרה שנלקחה מגוי,
והחשש הוא לסעיף 2 במשנה – שמא ינק מבהמה אסורה
(איזו בהמה אסורה? תחילה אומר טריפה, אך הגמרא דוחה שלא חוששים לטריפה כי לא מצוי, לכן בסוף אומר טמאה, שזה כן מצוי אצל הגויים).
2. שמואל: הכוונה לבהמה של נבלה,
ולא מדובר בשני מקרים אלא מקרה אחד: בהמה ע"ז היא נבלה ולכן אסורה.
וקשה : הרי כאמור בהקדמה – שמואל אמר שהקיבה של נבלה מותרת!
תשובה : המשנה שלנו היא לפני שחזר בו ר' יהושע (כלומר כשעדיין חשב שאסור).
(קטז: באמצע)
ב. סתירה בין הרישא (1) לסיפא (3) –
ברישא הקיבה אסורה (של נבלה) בסיפא מותרת (של טריפה)!
תשובות:
1. רב חסדא – אכן הקיבה מותרת,
ואילו ברישא זו גזירה שנראה כאוכל נבלות, ואנשים יטעו ויבואו לאכול נבלות ממש.
אך דוחה רבא – אם על נבלות גזרו שמא יאכלו, כל שכן שצריך לגזור על טריפות (ששם יש יותר סיכוי שיאכלו כי זה לא מאוס על אנשים כמו נבלה, שהרי נשחטו).
2. רי"צ-רי"ח – הרישא לפני שר' יהושע חזר בו (אסור), הסיפא אחרי שחזר בו (מותר).
(קטז: רבע תחתון)
ג. לסיכום, דעת רי"ח:
מעמידין בקיבת נבלה – כי כאמור, היא לא אסורה.
מה לגבי קיבת גוי?
ר ' חייא-רי"ח: אסור, כי סובר כר' אליעזר שסתם שחיטת עובד כוכבים לע"ז, ואז הקיבה אסורה (כמו שראינו בהקדמה).
רב שמואל בר רי"צ – רי"ח: מותר, כי לא חוששים לר"א הנ"ל. וכן ההלכה.
