להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת חולין לחץ כאן
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(קיח: 7- עד קיט: שליש תחתון)
חלק א – השיעור ליד ולשומר
רב : יד – כזית, שומר – פול (< חצי זית).
רי"ח : יד – פול, שומר – כלשהו.
[הערה חשובה:
ראינו ששיעור קבלת טומאת אוכלין הוא:
הכנסת טומאה: מח' ראשונים אם כלשהו או כביצה,
הוצאת טומאה: כביצה.
אם צריך כביצה, אז איך רלוונטי לדבר על יד/שומר על כזית ומטה?
רש"י – מדובר שיש כמה חתיכות אוכל יחד, שנחשבות כאחד לעניין כביצה,
אך היד/שומר מחוברים לחתיכה שאין בה כזית/פול].
קושיות מברייתות:
(שתי הקושיות הראשונות אינן ממש קושיה, אלא פשוט בודקים איך כל דעה תסתדר עם הברייתא)
1. שתי עצמות מת שמחוברת לשני חצאי זיתי בשר,
ובית מאהיל על החלק של העצם שללא הבשר.
ת"ק – הבית טמא.
יהודה בן נקוסא – טהור.
רב:
או שמדובר ביד (כזית) – ורב כיהודה בן נקוסא שטהור.
או שמדובר בשומר (פול) – ורב כת"ק שטמא. [1]
(ואז יוצא שיהודה בן נקוסא הוא דעה שלישית, שגם בשומר מצריך כביצה).
רי"ח:
מדובר ביד (פול) – כת"ק שטמא.
2. קולית שמחוברת לבשר, שנגעה בטומאה במקום שבו אין בשר,
כמה בשר צריכה כדי לקבל טומאה –
ר"י – כזית,
אחרים – פול
רב –
או שמדובר ביד (כזית), וכר"י, ולכן צריך כזית,
או שמדובר בשומר (פול), וכאחרים, שמספיק פול.
(ואז יוצא שר"י הוא שיטה שלישית שדורשת בשומר כזית).
רי"ח –
(או שמדובר ביד (פול), וכאחרים, שמספיק פול – אפשרות זו לא מוזכרת בגמרא)
או שמדובר בשומר (כלשהו), וכאחרים שכתבו פול,
(וכשאמרו פול באמת התכוונו לכלשהו, ורק אמרו את זה כי ת"ק אמר שיעור אז גם הם אמרו).
[רבא – וכן מדויק שמדובר בשומר, מזה שהברייתא דיברה דווקא על קולית.
[וכן נחלקו במקביל רי"ח ור' חנינא אם פול שאמרו אחרים הוא בדווקא (כרב) או שבאמת מספיק כלשהו (רי"ח)].
(שיט. 9-)
3. קושיא לרב:
משנה בעוקצין א,ה: שרביט שרוקנו אותו מהקטניות שבו חוץ מ1, ונגעה טומאה בשרביט:
ת"ק – טמא (אפילו שזה קטן מכזית)
ראב"ע – תלוי: בפול – טהור, בקטנית – טמא, שהבעלים רוצה במשמישן.
כמי הברייתא?
כרי"ח – מדובר בשומר (מספיק כלשהו),
ת"ק – מטמא תמיד,
ראב"ע – רק בדבר שאכן משמש כשומר, אך בפול שגרעיניו גדולים אינו צריך שומר ולא נחשב שומר.
תשובה לרב : מדובר ביד ולא בשומר,
כלומר יש קלח (קנה) אליו מחוברים כמה שרביטים, ובכל השרביטים יש כזית ביחד,
ת"ק – מטמא כי יש כזית,
ראב"ע – רק בקטניות קטנות שצריכים את היד כדי לטלטלם.
4. קושיא לרב:
תזכורת: המקור של שומר – "זרע זרוע" – כדרך שבני אדם מוציאין, חיטה בקליפתה וכו'.
והרי חיטה אחת היא קטנה מפול!
תשובה :
a. ברייה שאני.
כלומר גם רב מודה שבברייה שלימה – לשומר מספיק כלשהו.
רק באוכל חלקי – צריך לפחות פול.
[אך קשה – הרי אם האוכל חלקי, השומר חתוך והוא לא שומר!
b. מדובר בחיטה גדולה
(הגמרא אומרת את זה בעמוד ב, כתגובה לקושיא אחרת, אך זה עונה גם על הקושיה כאן – שיש כזית ולכן טמא).
(קיט. 1-)
חלק ב – רב אושעיא: האם שני שומרים מצטרפים?
פירוש 1 – שומר על גב שומר
דחייה: ברור שרק השומר הפנימי נחשב (משנה בעוקצין לגבי בצל). [2]
פירוש 2 – שומר שחילקו
לרש"י – האם ניתן לצרף לביצה שני שומרים נפרדים. כלומר: שני אוכלים נפרדים לגמרי שלכל אחד מהם שומר נפרד, ונוגעים זה בזה – ורק יחד עם השומרים יש כביצה – האם שני השומרים מצטרפים?
1. ראיה שמצטרפים:
המשנה בעוקצין שראינו לעיל – שרביט עם קטניות,
הרי בשרביט אחד אין כביצה, אלא מדובר בכמה שרביטים שמצטרפים לכביצה.
דחייה (כמו שראינו) – מדובר בקלח (יד) ולא בשרביט עצמו.
2. ראיה שמצטרפים:
הברייתא של המקור לשומר באוכל שראינו לעיל – זרע זרוע,
והרי בחיטה אחת אין שיעור, אלא מצטרפים כמה חיטים יחד – ראיה שמצטרפים.
דחייה :
a. כל החיטים נחשבות שומרים זה לזה (כי אם יוציא אחד השאר יפלו),
ובכולם יחד יש כביצה.
[הרי התחתונות לא צריכות את העליונות?
באותה שורה (עמודה) צריכות.
והרי בעמודה אחת אין כביצה?
מדובר בחיטים גדולות.
b. מדובר בחיטים גדולות, שאפילו בחיטה אחת יש כביצה!
[1] אמנם בעור – רק העור שכנגד הבשר נחשב שומר, אך בעצם – השמירה שלה על המח היא בכך שהיא אטומה, ולכן גם החלק היבש שלא כנגד המח נחשב שומר, כי אם ייפתח המח יתקלקל.
[2] בבצל רואים שאם השומר נקוב זה לא נחשב שומר, אבל לכאורה לא צריך לומר את זה בכל אוכל, שהרי ב"פירוש 2" (אוכל שחילקו) משמע שחילק גם את השומר, והוא בכל זאת עדיין נחשב שומר.
