Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא חולין יז

(טז: באמצע – יז: באמצע)

קרומית של קנה, בשר תאווה ונחירה לפני הכניסה לארץ, מגל קציר

חלק א – קרומית של קנה

א. קושיא: בברייתא (אתמול חלק א) – מותר, רב חסדא – אסור (מוציא סיבים ויפצעו הוושט).
תשובה: רב פפא – תלוי באיזה קנה – בקנה אגם מותר.
ב. המשך רב חסדא – בקנה גם לא:

• מלים,
• מחתכים בשר (מלבד דג (שקוף) ועוף (רך)),
• מחצצים שיניים,
• מקנחים (כנייר טואלט – ממילא אסור (האור שולטת בו), אלא פי מכה).

חלק ב – הכל שוחטין ולעולם שוחטין  ובכל שוחטין

א. פירוש המשנה

A. בכל שוחטין –
רבא (סוף יז.) – לרבות צור, זכוכית וקנה (כברייתא טו: (אתמול חלק א)).

B. הכל שוחטין –
1. ואפילו עוף (דין בנשחט).
2. רבא (בסוף יז) – כותי/ישראל מומר (דין בשוחט – כמו סעיף א).

C. לעולם שוחטין –
רבה – קולא – (ע"פ רי"ש) שגם אחרי החורבן מותר לאכול בשר תאווה. (דין בנשחט)
דחיית רב יוסף: 1. הדגש במשנה צריך להיות על אכילה ולא על שחיטה. 2. אין הו"א לאסור, שהרי סיבת האיסור לפני היא שהיו קרובים למשכן, והותרו כשהתרחקו, אז כש"כ כשאין מקדש כלל
רב יוסף – חומרא – (ע"פ ר"ע) שגם אחרי החורבן חייבים שחיטה ואסורים בנחירה (דין בנשחט)
רבא – לילה ויום ראש הגג וספינה (דין בשוחט – כמו סעיף א).

ב. הרחבה במחלוקת רי"ש ור"ע – בשר תאווה ונחירה

A. המחלוקת

כ כִּי-יַרְחִיב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ, תֹּאכַל בָּשָׂר.  כא כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם, וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בְּכֹל אַוַּת נַפְשֶׁךָ.  כב אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת-הַצְּבִי וְאֶת-הָאַיָּל, כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ, הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ. 

B. בעי ר' ירמיה (לשיטת ר"ע) – מה דין  בשר נחירה מהמדבר כשנכנסו לארץ? תיקו.
[האם שואל גם על שבע של כיבוש וחלוקה – 1. ברור שמותר (הותרו אפילו בחזיר!). 2. יש שאלה (הותרו באיסורים של הגויים, לא של עצמם)].