[video width="800" height="600" flv="https://www.sinai.org.il/wp-content/uploads/videos/chulin/31/flv}
סיכום הדף יומי, גמרא חולין לא
(ל. מתחת לאמצע – לא. במשנה)
חלק א – שחיטה מפורעת
א. שחיטה בכמה מקומות
A. המחלוקת
נפרש לפי השאילתות – ששחט באותה מקום אך מכמה כיוונים, ובסה"כ יש רוב.
ר"י-רב – כשר,
שמואל – פסול (צריך שחיטה מפורעת (גלויה וניכרת), ר"ל – "חץ שחוט").
B. קושיות על שמואל:
1. ר' אלעזר – (משנה ל:) שניים אוחזים בסכין (אפילו אחד למעלה ואחד למטה) – כשירה – כרב.
(והחידוש – שלא חוששים שכל אחד יעשה מעט ואפילו יחד לא יהיה רוב).
תשובה – הכוונה ששוחטים יחד באותה סכין, והחידוש (אחרי שינוי הגרסה) שאין חוששים לדריסה.
2. ר' אבין (ל: 1+) – שחט את הוושט למטה וקנה למעלה (ולהפך) – כשר – כרב.
תשובתו – הכוונה ששוחט ברצף באלכסון (וזה מפורעת).
C. סיפור לטובת רב – שרב יצחק בר מרתא אכל משור שנשחט כך.
ב. פסול חלדה
A. ר"י-רב – חלדה פוסלת (שהכניס הסכין בין סימן לסימן וחתך ושט ואח"כ קנה).
מה החידוש (הרי מפורש במשנה לב.)?
שאפילו ששחט כדרך שחיטה (מלמעלה למטה) – פסול.
B. חלדה תחת העור –
גירסא 1 – כשירה,
גירסא 2 (בי רב) – ספק.
איבעיא להו – (הפכנו הסדר לפי הרא"ש) תחת הצמר, תחת מטלית קשורה, תיקו.
בעי רב פפא – (ר"ת 1) – באמצע הסימן (האם נחשב חלדה) – תיקו.
חלק ב – פסול דריסה
א. מקור (מלבד ההלמ"ס (כז.)) – שמואל: "חץ שחוט" – כמו חץ שהוא במשיכה.
וכן תנא דבי רי"ש, ומביא עוד מקור – "זהב שחוט" = משוך (אך ניתן לדחות שהכוונה "נטווה כחוט").
ב. ר' יונה בר תחליפא היה שוחט בחץ ממש (תוך כדי תעופת העוף!).
תנאים –
1. רבא היה בודק החץ מפגימות.
2. צריך שיחתוך מהצד ולא יעשה נקב – בדקו שהנוצות בצד חתוכות.
3. כיסוי הדם – צריך למצוא כל הדם ולכסות, וגם צריך להכין (בפיו (רש"י)) כל העפר שבאזור שיחשב כעפר שמתחת לדם.
ג. חשש דריסה
A. אם לא הוליך והביא אלא רק תנועה אחת –
יש חשש שלחץ כדי שיחתך בתנועה אחת, ולכן כשר רק אם הסכין ארוכה מספיק.
כמה ארוכה?
במשנה – בבהמה אחת – "מלוא צוואר", (בשתי בהמות " מלוא צוואר אחד").
ר' זירא מרחיב – "מלוא צוואר"=חוץ לצוואר. למה התכוון?
1. מלוא צוואר +מלוא צוואר, או – 2. מלוא צוואר + משהו.
ראיה ל-1: בשתי בהמות כתוב "מלוא צוואר אחד" – משמע בדיוק, ולא ייתכן שכאן נדרוש פחות, אלא הכוונה היא למלוא צוואר מעבר למלוא צוואר.
B. אם הוליך והביא – אפילו אם הסכין מאוד קטנה (אפילו כלשהו, אפילו באיזמל), כשר.
רב אחא בן רב אויא שואל על סכינים שונים:
1. מחט – פסול (פוצע הסימנים).
2. מחט דאושכפי (רחבה קצת) –
רב מנשה – כשירה (משנתנו – "אפילו כלשהו"),
רב אחא – אולי דווקא כאיזמל ("כל שהוא=איזמל). (הראיה – אם אפילו מחט דאושכפי, למה כתוב איזמל? דחיית הראיה – לחדש שלא גוזרים אטו איזמל עם קרניים).
2 Responses
"כל שהוא צ"ל "כל שהוא"
RE: חולין דף לא – גמרא דף יומי
שלום רב,
זה כבר מספר ימים שאני לא מצליח לפתוח את התרשימים. האם הבעיה במחשב שלי או שהם לא מצורפים?
כל טוב