(נו. במשנה – נו: במשנה)
טריפות בעוף
המשנה
א. נקבים – נקובת הוושט, פסוקת הקנה, הכתה חולדה בבראש במקום שעושה נקב בקרום המוח, הקורקבן, הדקין.
ב. נפלה לאש עד כדי כך שמעיה הפכו מאדום לירוק.
ג. התרסקה – על ידי חיה או אדם, אם חיתה מעת לעת כשרה.
חלק א – נקב בקרום המוח
א. האם אפשר לבדוק?
A. רב ושמואל ולוי – בודק באצבע מבפנים (דוחף המוח).
[בדף מה. יש מחלוקת האם כדי להטריף צריך ששני הקרומים יינקבו או שמספיק העליון. מקשים – לכאורה הבדיקה מועילה רק כששניהם נקרעו, ומתרצים – היא מועילה גם אם רק העליון נקרע – כי דחיפת האצבע תקרע את התחתון].
B. זעירי – הבדיקה לא מועילה, כיוון ששיני החולדה צרות ועקומות, ומוח לא יידחף מחוץ לגולגולת.
זעירי חוזר בו בעקבות הסעיף הבא.
C. בדיקה במסמר –
דעת רי"ח ור"ל – לי כולם הבדיקה הנ"ל באצבע טובה,
לגבי בדיקה במסמר מבחוץ:
ר"ל – לא, רי"ח – גם טוב.
וכן מחלוקת תנאים –
ר"י – דווקא באצבע (כדי שהמסמר עצמו לא יגרום לנקב ולאיסור מספק), (וכן בברייתא – ר"ש ב"א בשם ר"י)
ר' נחמיה – במסמר (הבדיקה באצבע אינה מספיק טובה (מאכיל טריפות לישראל).
ב. עוף של מים (שורה אחרונה בצרות)
בעוף מים (כולל אווזים שלנו) יש חומרא שנקב בגולגולת מטריף גם ללא נקב בקרום, וממילא אין טעם בבדיקה. הגמרא מביאה חומרא כתירוץ שלוש פעמים:
A. בברייתא הנ"ל של ר"ש ב"א, תחילה כתוב שיש בדיקה ובסוף כתוב שאם נשבר העצם מטריף.
B. רב ושמואל בדקו באצבע, וקשה מלוי שנקב בגולגולת מטריף.
C. רב מתנא הכשיר תרנוגלת של בית רב חנא, והקשו עליו מלוי הנ"ל.
כאמור, את כל החומרות תירצו שמדובר בעוף של מים.
ג. בדיקות נוספות
רב שיזבי – בשמש,
רב יימר – מילא הראש במים,
רב אחא ב"י – בקש.
(נו: 2+)
חלק ב – נפלה לאש
א. שיעור הירוק – כלשהו (רי"ח).
ב. הוריק הכבד ליד המעיים – טריפה (אפילו שהכבד עצמו לא מעכב אילו אם איננו, כאן מניחים שהמעיים נשרפו עמו].
ג. שינוי הצבע לשני הכיוונים ותלוי במה מדובר–
אדום לירוק – קורקבן, לב, כבד.
ירוק לאדום –
[מי אמר זאת:
1. ר"א הקפר על תרנגולת של ריב"ל, שהמשנה (אדום ירוק) זה רק לגבי הנ"ל.
2. ברייתא – כנ"ל.
3. ר' אבהו על תרנגול של ר' יצחק בר יוסף: שירוק-אדום – טריפה].
ד. בישול
הבישול מחזיר את המצב המקורי, ולכן אם הבישול שינה – הולכים לפי המצב אחרי הבישול. ממילא:
1. רב שמואל בר חייא-רב מני – אדומים שהוריקו שאחרי בישול חזרו והאדימו – כשרים.
2. רנבי"צ – אדום שנשאר אדום ואחרי הבישול הוריק – טריפה.
ומציע רב אשי – שלי"ז נחייב לבשל, אך דוחה הגמרא שיש חזקת היתר.
(נב: 4- לפני המשנה)
חלק ג – חשש לריסוק איברים
אחרי 24 שעות אין חשש לריסוק, אך יש חשש לשאר הטריפות וצריך לבדוק (כמו בבהמה שנפלה).
3 Responses
בבראש צ"ל בראש, לי כולם צ"ל לפי כולם, שלי"ז צ"ל שלפי"ז,
לשון ברורה יותר
תודה על השיעור המסכם ברורות.
א)בנפל לאור, אין [b]סיכוי[/b] (כלשונכם) שפגע באיברים פנימיים, אלא ישנו [b]סיכון[/b] או [b]קיימת אפשרות [/b] שפגע וכו'.
ב)הא' הראשונה במלה אמוראים קמוצה ולא סגולה.
ג)מה פירוש "אין מצריכים לבשל"? הרי בין כך ובין כך מבשלים, אז מה קשה לבדוק? אולי הכוונה שאין לקלקל מנות בשר יפות בניתוח וחיטוט ?! א"כ "אין צורך לבדוק אחר הבישול" (כי מעמידים על החזקה) מיבעי ליה למימר, ולא "אין מצריכים לבשל" ??
בברכה,
שאלתיאל
RE: לשון ברורה יותר
תודה!