חולין דף נז – גמרא דף יומי

ואלו כשרות בעוף

(נו: במשנה – נז: 8 שורות מלמטה)

המשנה –
נקב (פחות מרוב) או סדק (לאורך) בקנה,
נשיכת חולדה שלא עושה נקב בקרום המוח,
זפק – ניקב, רבי – אפילו ניטל (ראשונים – לא לגמרי, נשאר מינימום שמעביר את האוכל),
יצאו בני מעיה ולא ניקבו.
נשברו גפיה (כנפיים), רגליה
נוצות – הגדולות – כשירה, הקטנות שקרובות לגוף – ר"י מטריף (כבהמה ללא עור (גלודה, נד.).

א. זפק
A. ההלכה בניטל הזפק
ת"ר – ר' סימאי ור' צדוק "הורו בטרפחת (ניטל הרחם), כרבי בזפק",
והגמרא מתלבטת –
הורו בשניהם – גם בטרפחת (רש"י – לחומרא) וגם בזפק (לקולא כרבי),
הורו רק בטרפחת לקולא (ורק השתמשו ברבי כדוגמא לקולא).
תיקו.
B. הגבול בין הושט (שנקב פוסל) לזפק (שאינו פוסל) –
ריב"ל – גג הזפק נחשב ושט (רב ביבי – כל שנמתח עמו).

ב. יצאו בני מעיה – כשירה
A. ר' שמואל ברי"צ – בתנאי שלא היפך בהן ("הוא עשך ויכוננך").
B. אגב –
1. עוד דרשה על הפסוק הנ"ל – כרכא דכולה ביה.
2. סיפור על מעיים שיצאו לאדם, והבהלה החזירתם בלי להופכם.

ג. נשברו רגליה – כשירה (נז. 2+)
הגבלה – רבא בדק בצומת הגידים (חיבור הגידים מתחת לשוק).
(מכאן אינו מהמשנה, עד סעיף ו,B)

ד. שמוטת ירך וגף בעוף (נז.5+)
[בבהמה: יד – כשרה, ירך – טריפה],
A. גף (יד) –
ר"י-רב – טריפה (שמא ניקבה הריאה),
שמואל ורי"ח – תיבדק (במילוי אוויר).
[אגב, מובאת כאן מחלוקת לגבי ריאה בעוף, ראה סעיף הבא (ה). בינתיים נדלג מ9+ לאמצע נז.)

B. שמוטת ירך
a. ר"י-רב – טריפה,
רב הונא-רב – כשרה
(והסביר לבנו רבה שר"י טעה כי ראה שכשרב ביקר בפומפדיתא שאסרו, הוא לא תיקן אותם "נהרא נהרא ושטיה (רש"י)).

b. נפקא מינה לצומת הגידים
רב ירמיה בר אבא בדק בצומת הגידים,
רבי אבא הקשה – הרי אפילו אם כל הירך נשמט כשר (וזה מעל צומת הגידים),
רב ירמיה ענה:
1. רב אמר בפירוש על המשנה לקמן (עו.) שאם ניטל צומת הגידים מטריף גם בעוף,
2. רבי אבא הציע לתרץ (וכן רב ירמיה – רב אמר זאת בפירוש) –
בנשמט – יכול לחיות (קרה במפרק),
בנחתך (שלא במפרק) – לא יכול לחיות וטרף.

c. רבי אבא ור' זירא (נז. 4-)
ר' זירא: רב הונא-רב – טריפה,
רבי אבא – אני שמעתי מרב הונא-רב – כשירה.
(ואז מספר לו את הדיון עם רב ירמיה).
ר' זירא – ר' חייא בר אשי-רב – טריפה.

d. ועוד דעות (נז: שליש עליון)
מטריף – ר' יעקב בר אידי-רי"ח,
מכשיר – ר' חנינא-רבי.
ולהלכה – ר' יהושע בן לוי (בהקשר אחר) – "הלכה רווחת בישראל" שטריפה.
(הגענו עד נז: 5+ ברחבות)

ה. ריאה בעוף
(מ9+ לאמצע נז.)
חזקיה – אין ריאה לעוף.
ורי"ח – יש (ונמצאת אדומה כמו ורד בין הכנפיים).

הסבר לחזקיה (שאין) –
1. אין ממש – הרי ודאי שיש.
2. אין טריפה בריאה, הרי יש (לוי – יש את כל הטריות של בהמה).
3. לא צריך בדיקה בנפלה או נשרפה (מוגנת יותר ע"י הצלעות).
דחייה – מהתגובה של רי"ח, משמע שהמחלוקת מציאותית, ואכן אומר רי"ס בר"ח שחזקיה אינו בקי בעופות (תוס' – חזקיה קיבל ההלכה מרבותיו שהתכוונו לאפשרות 3, והוא הבין את אפשרות 1).

(נז: 5- לפני הרחבות)
ו. ריפוי וניסויים מדעיים בטריפות

A. פקפוקים על סימני הטריפה מניסויים מדעיים
במשנה השיעור הוא עד איסר האיטלקי,
אך ר' יוסי בן נהוראי שאל – הרי היתה רחל אחת שעשו לה קרום על פתח גדול יותר וחיתה.
ענה לו ר' יהושע בן לוי – כנראה שחיתה רק עד יב חודש.
[וכמו ששמוטת הירך טריפה (סעיף ד), ור"ש בן חלפתא עשה לה סוג של קיבוע וחיתה, וגם שם הכוונה עד יב חודש].

B. עוד ניסויים – של ר"ש בן חלפתא (עסקן בדברים)
1. מרט נוצות של תרנגולת ועטף אותה בעור וחיתה ואף גילדה נוצות חזקות יותר.
2. ניסוי עם נמלים לבדוק האם יש להם מלך ורב אחא בריה דרבא דחה את הניסוי.

נספח

הסימון hd מצביע לשקי האוויר שנמצאים בתוך הזרועות, ושתלישתם יכולה לפגוע גם בריאות עצמן (lung).