(סג. 5+ עד סג: 5-)
חלק א – זיהוי העופות הטמאים המוזכרים בתורה
- שלך – שולה דגים מהים ("משפטיך תהום רבה"),
- דוכיפת – הודו כפות (כרבולת),
(דילוג סג. 11+ עד שליש העמוד)
- תנשמת = באות.
ויש תנשמת בעופות ותנשמת בשרצים,
והתנשמת שברשימת העופות היא עוף,
והתנשמת שברשימת השרצים הוא שרץ.
("דבר הלמד מעניינו").
- קאת – קוק.
- רחם – שרקרק – ששורק לפני שמגיע הגשם (רחמים לעולם).
(ואם שורק כשיושב על הקרקע משיח מגיע). - עורב – עורב שחור,
"את כל עורב" – לרבות עורב העמקי (לבן),
"את כל עורב למינו" – לרבות עורב הדומה ליונה
(ור"א ריבה מכאן זרזיר או סנונית לבנה (סב.)) - נץ – נץ,
למינו – לרבות בר חיריא. - חסידה – דיה לבנה, ועושה חסידותעם חברותיה.
- אנפה – דיה רגזנית.
(סג. 7-)
חלק ב – מספר העופות: רב – 24
הקדמה: בויקרא – 20, בדברים 21.
בויקרא – דאה, איה למינה,
בדברים – ראה, איה, דיה למינה.
איך רב הגיע ל24?
- אם ראה ודאה זה עופות שונים, ודיה שונה, יוצא שיש 22.
- למינה, למינה, למינו, למינהו – מרבה 4.
אז עכשיו זה 26?
לא, ראה=דאה, איה = דיה. ולמה נכתבו? כדי לא לתת פתחון פה למיתממים שאומרים שזה לא השם של העוף שהם אכלו.
ר' אבהו – 23 (ראה=דאה=איה=דיה)
(סג: שליש תחתון)
חלק ג – עוד על המספרים
א. איסי בן יהודה – יש 100 סוגי איה (מכאן שלכל מין יש תתי מינים)
ב. "ולעופות אין מספר".
והרי יש? אלא הכוונה שאין מספר לעופות הטהורים.
ולכן התורה פרטה את הטמאים ולא את הטהורים, כדי לשנות לתלמידו בדרך קצרה.
חלק ד – עוף נאכל במסורת
שידוע שאוכלים או שאמר לו צייד בשם צייד רבו (שבקיא בהם ובסימיניהם) שכשר.
קולא – גם אם לא יודע את הסימנים – אוכל.
בימינו גם חומרא – שגם אם יודע את הסימנים ולכאורה כשר – לא אוכלים אם אין מסורת.
תגובה אחת
חסידותעם צ"ל חסידות עם,