(פד. שליש עליון – פה. במשנה)
חלק א – המשך ביאור המשנה
א. אין כיסוי הדם בבהמות
בתורה – "ציד חיה או עוף…",
אבל שאל יעקב המין – למה לא אומרים בהמה בכלל חיה? (כפי שלמדנו עא.)
רבא – דם בהמות הוקש למים: לגבי דם בקר וצאן "על הארץ תשפכנו כמים" – כמו שמים לא צריכים כיסוי.
שאלה – אם כן – שדם בהמות יוכשר למקווה?
תשובה – יש שלושה מיעוטים בפסוק "אך מעיין ובור מקווה מים יהיה טהור":
למעט שאר משקים זוחלים,
למעט שאר משקים שהכניסם ישירות (מכונסים),
ולמעט דם.
(פד. שליש תחתון)
ב. כיסוי הדם – גם במזומנים לך
- מקור – "אשר יצוד ציד חיה או עוף" – לרבות אלו שכבר ניצודו.
(אגדתא: יצוד – שגם במה שכבר מזומן לו, שיאכל מעט, כאילו שצריך להתאמץ ולצוד אותו).
אגב זה:
- מימרות ודרשות על הסתפקות במה שיש ולא לבזבז כסף
- ת"ר – "כי ירחיב ה' אלוקיך את כבולך, ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשל לאכול בשר… וזבחת מבקרך…" (דברים יב,כ-כא) –
תאכל בשר רק מתוך תאוה (רעב),
ותאכל רק את מה שיש לך, ולא את כל מה שיש לך (מבקרך ומצאנך).
מכאן ר"א ב"ע: יאכל לפי עשירותו, רק מי שיש לו 50 מנה יאכל בשר (אחת לשבוע), מאה מנה – כל יום.
האם פוסקים כך?
רב – צריך לחוש זה,
ר' יוחנן ור"נ – אנו חלשים, וצריכים לאכול הרבה (ואפילו לווים לזה).
- משלי (כז,כו-כז) – "כבשים ללבושיך, ומחיר שדה עתודים" –
עדיף כבשים על שדה, ומהכבשים תכין בגדים.
(וכן רי"ח – עשתרות צאנך – שמעשירות בעליהם).
"ודי חלב עיזים ללחמך, ללחם ביתך, וחיים לנערותיך".
ודי חלב – אל תשחטם, אלא תאכל חלבם.
וחיים לנערותיך (לילדים) – גם אותם תחנך כך (שלא ירבו בבשר ויין),
ללחמך, ללחם ביתך – שלך קודם.
- (תחילת פד:) רי"ח – שיטה לבזבוז כסף – ילבש פשתן רומאי (יקר ועדין), וישתמש בכלי זכוכית לבנה (נשבר בקלות), ולא ישמור על פועליו כשחורשים בשור.
[אגב, כוס מתכת מים פושרים זה מסוכן, אא"כ שם עשבים או הרתיח לפני].
- רב עוירא – טוב איש חונן דלים ומלוה – לבני ביתו, יכלכל דבריו במשפט – לעצמו (תהלים קיב).
(אמצע פד:)
ג. איסור כיסוי ביו"ט ושבת
שלב א – במשנה – יש איסור כיסוי בשבת ויו"ט, לכן גם אסור לשחוט.
[למה? ביצה ז: – 1. חופר. 2. עושה גומא. 3. כתישה. 4. מוקצה].
בגמרא בביצה: אם הכין הכל מראש, כך שבפועל יהיה לו רק איסור דרבנן אחד של חופר שצריך לעפרו – מותר לשחוט חיה + לכסות ביו"ט.
אך אומרת הברייתא:
בכוי – אסור, כי זה רק ספק חיה, וספק מצוות כיסוי לא דוחה איסור דרבנן.
= ספק מצווה לא דוחה גם איסור דרבנן ביו"ט.
ראית ר' יוסי:
קל וחומר: מילה ודאית דוחה שבת, אבל ספיקה לא דוחה אפילו יו"ט,
כיסוי הדם שודאו לא דוחה שבת, ספקו לא דוחה יו"ט.
פירכות לקל וחומר:
- ר"א הקפר: מילה<כיסוי – מילה לא נוהגת בלילה (גם לא ודאה), וכיסוי כן.
- חכמים: שופר בגבולין: ודאו לא דוחה שבת, ספיקו (טומטום) דוחה יו"ט.
(מד: 5-)
דחיית הפירכא:
- הרי באיזה ספק מדובר:
אם ספק יו"ט/חול – ודאי שהשופר דוחה.
ספק איש/אישה (טומטום).
אך לפי זה לר' יוסי זה לא פירכא, כי לדעתו גם אישה יכולה לתקוע ביו"ט (אפילו שלא חייבת).
b. רבינא – גם את חכמים ניתן לדחות:
שופר אינו דוגמה, שכן וודאו כן דוחה שבת (במקדש)!
(פד: באמצע)
שלב ב – שוחט לחולה בשבת
רב עינא –יכסה (הותרה)
רבה – לא יכסה,
ראיה מהברייתא על כוי – (פד: 9-)
"כיסוי הדם שודאו לא דוחה שבת" – לכאורה מדובר בשוחט לחולה, ולא מכסים.
אולי מדובר במי שעבר ומל בשבת?
לא סביר, כי זה דומה למילה – ששניהם היו בהיתר.
3 Responses
מה עם דף פה?
מה עם דף פה?
RE: חולין דף פד – גמרא דף יומי
איפה ההמשך של פד?
תרשימי זרימה
שלום עליכם, ויישר כוחכם.
מה קורה עם תרשימי הזרימה? יחזרו בקרוב?……האחד שקשה לו רק להאזין.