Download

להורדת תרשים הסוגיה לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא חולין ט

(ח: שליש תחתון – י. שליש עליון)

הלכות של רב יהודה בנוגע לשחיטה:

סוגיא א – הרחקת בשר וחֵלב והלכות שחיטה

א. ר"י-רב – הרחקת בשר וחֵלב (קשור לנושא של אתמול – הכשרת הסכין).
A. שלושה סכינים נפרדים (שחיטה, בשר, חלב) + שני כלי מים (בשר, חלב).
B. רב פפא – לא ישים הכסלים מעל הבשר (הכרום יקרע והחלב יזול לבשר).

ב. ר"י-שמואל –
A. ת"ח צריך לדעת הלכות שחיטה – שהייה, דריסה, חלדה, הגרמה, עיקור.
(לא מספיק שראינו ששחט טוב).
B. צריך לבדוק הסימנים לאחר השחיטה. – בסוגיא הבאה.
ניסיון ראיה – רב יוסף – "אם שהה כדי ביקור" – לכאורה ביקור סימנים, דחייה – ביקור הסכין לפני השחיטה.

סוגיא ב – בדיקת הסימנים וחזקות

(ט. שליש עליון)
א. A. ר"י-שמואל – צריך לבדוק הסימנים לאחר השחיטה.
B. ניסיון ראיה – רב יוסף – "אם שהה כדי ביקור" – לכאורה ביקור סימנים, דחייה – ביקור הסכין לפני השחיטה.

ב. אם לא בדק הסימנים? (חזקת הבהמה)
A. לפי כולם – אסורה באכילה,
וכרב הונא – בהמה בחייה בחזקת איסור (רש"י –אבר מן החי, ראשונים – "לא זבוחה"), ולכן נשארת אסורה עד שיוכח שהוכשרה בשחיטה.
B. אבל האם היא כנבילה שגם מטמאה? (בפשטות כן, שהרי לא ידוע אם נשחטה כדין, אבל – )
המחלוקת וההסבר –

סוגיא ג – חזקת הכשרות אחרי השחיטה

א. דיון בהמשך דברי רב הונא – נשחטה, כשירה – עד שיוודע לך במה נטרפה.
החידוש – אפילו שיש ריעותא, עדיין יש לה חזקת התר.
דוגמא לריעותא – בא זאב ונטל המעיים, והחזיר עם נקב (של שיניו) –
מצד אחד – ברור שזה מהשיניים, מצד שני – יש ריעותא (נקב) – ואין אפשרות לדעת מה היה מתחת (אולי כבר היה נקב של טריפה ו"במקום נקב נקב") – קמ"ל שכשירה.

(ט. 2-)

ב. A. קושיא על רב הונא – 
צפור/עכבר מנקרים בתאנה/אבטיח – חוששין שבמקום נקב נקב ואסור!
תשובת רבא – חמירא סכנתא מאיסורא.

B. ראיות שחמירא סכנתא מאיסורא:
1-2. בספק טומאה מקלים ברה"ר ובדבר שאין בו דעת להישאל.
דחייה – שם זה גזה"כ.
3. רק אם השאירו את צלוחית המים סגורים ומצאו שנפתחו, חוששים לנחש, ואילו במים מגולים אוסרים גם בלי סיבה.
[ואגב, איסור הסכנה של גילוי במים, יין וחלב, וכזמן שלוקח לנחש להגיע להטיל ארס ולברוח].