לע"נ סבי מורי משה בן שלום יוסף גולדמן ז"ל שנלב"ע בכ"ד שבט ה'תשמ"ד.
ולע"נ סבתי מורתי חיה בת ר' צבי גולדמן שנלב"ע בד' מרחשוון ה'תשמ"ה,
הוקדש על ידי אחד הלומדים.
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת קידושין לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי בבא קמא דף צו
(צו. 11+ עד צו: במשנה)
המשך – מתי שינוי קונה
א. גזל בהמה והשביח, ואז מכר/הוריש –
תזכורת מאתמול – גזל פרה והתעברה – מח' ר"י ור"ש:
(פרה ריקנית – 1000, מעוברת – 1200, פרה ריקנית עם הוולד – 1400)
רב זביד –
ר"י – לא קונה (ויחזיר את הפרה המעוברת (1200)
ר"ש – קונה, ויחזיר רק 1000 (כשעת הגזילה).
רב פפא –
ר"י – קונה, ויחזיר רק 1000 (כשעת הגזילה).
ר"ש – לא קונה, ועקרונית צריך להחזיר אותה עם הגיזה/ולד (1200),
אבל הנגזל מחזיר לו כאריס – מחצה שליש או רביע.
(מהמשך הסוגיה עולה שאם קונה – זה בגלל תקנת השבים,
כלומר שבניגוד לפרה שילדה, או פרה שהכחישה – שזה משום שינוי מעשה,
כאן זה לא ממש שינוי אלא כיוון שהגזלן השקיע – משום תקנת השבים קונה את השבח).
- A. רבא – השבח של הקונה/יורש.
רש"י 1 – כלומר לפי ר"ש לפי רב פפא – שהגזלן מקבל חזרה מחצה/שליש/רביע,[1]
אז זה מנכון גם אם מכר או הוריש – שאז הקונה/יורש יקבלו.
הערות:
- זה נכון גם אם קודם מכר/הוריש ואז הקונה/יורש השביח.
- אם יש גוי בסיפור –
אם הגוי הוא הגזלן – לא מקבל (לא תיקנו עבור גוי את התקנה)
(וגם אם הגוי מכר לישראל – הישראל לא מקבל)
אם הגוי הוא באמצע (גוי גזל, מכר לישראל, שמכר לישראל? תיקו.
(צו. שליש תחתון)
ב. מצבים בהם לא קונה כי זה לא שינוי שם או כי חוזר לברייתו:
(אמנם שינוי מעשה קונה גם ללא שינוי שם, אבל אם זה שינוי לא משמעותי – אז שינוי השם מגדיר אותו כמשמעותי)
- קצץ את דקל חברו –
אם נכנס לחצר חברו וקצץ – זה פשוט מזיק (ולא גזלן), ומשלם כמזיק (אחרונים)
המקרה כאן – קצץ דקל של השכן בצורה שנפל ישר לחצר שלו – שזה גזילה (ושינוי),
אך אומר רב פפא – הקציצה אינה מספיק שינוי, כי השם לא השתנה – לא קונה.
- גזל דקל כרות –
- גזל דקל כרות שלם וחתך לגובי – לא קונה (עדיין נקרא גובי דדיקלא)
- גזל גובי דדיקלא וחתך לקורות – קונה (נקרא קורות (כשורא)).
- גזל קורות גדולות –
חתך לקורות קטנים – לא קונה
חתך לקרשים קטנים – קונה (כי נקרא קצוציתא).
- ענף הדקל –
- גזל לולב ותלש את העלים – קונה את העלים התלושים (נקראים עכשיו הוצי),
- גזל הוצא (עלים תלושים) וחיברם למטאטא – קונה (נקראים עכשיו חופיא (מטאטא))
(זה שינוי שלא חוזר לברייתו, כי בעשיית המטאטא מפצלים כל עלה ועלה).
- גזל חופיא, הפריד את העלים ועשה שרשרת – לא קונה, כי חוזר לברייתו
(וכדעה ששינוי שחוזר לברייתו לא קונה גם לא מדרבנן).
- בעי רב פפא: נחלקה התיומת (העלה האמצעי של לולב כשר נחלק) –
אם זה פוסל לסוכות זה שינוי שקונה (זה שינוי משמעותי וכבר לא נקרא "לולב") (רש"י):
תא שמע – ניטלה התיומת פסול,
הבנה א – אבל נחלקה כשר
הבנה ב – גם בנחלקה פסול
(צו: 4+)
- הגבלה לחזור לברייתו – רק אם חוזר ממש:
- גזל עפר ועשאו לבנה – לא קונה (חוזר לברייתו)
גזל לבנה ועשאה עפר – קונה, ואפילו שיכול לחזור ולעשותו לבנה – זה פנים חדשות (לבנה חדשה)
(וכן אם גזל מתכת ועשאה מטבע)
- גזל מטבעות שחומים וניקה אותם – לא קונה (חוזר לברייתו),
גזל מטבעות חדשים והשחימם – קונה, ואפילו שיכול לנקותם שוב – זה לא יכול להיות נקי כמו שהיה.
(צו: שליש)
ג. חזרה למשנה – זה הכלל: כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה
לאתויי מאי?
לר' אילעי – שגם שינוי טבעי – טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור – קונה (כמו שראינו סה:)
לגבי מה קונה?
לגבי מה שדיברנו עד עכשיו – שישמור על האיל, וישלם רק על טלה (כשעת הגזילה) – זה לא כתוב (לא קונה עד כדי כך).
אלא מה כן –
בגמרא – שאם טבח או מכר פטור מדו"ה, כי שלו הוא טובח ומוכר.
במפרשים – גם לגבי שאם הבהמה מתה/אבדה – ישלם לפי שעת הגזילה (טלה) ולא לפי המחיר בסוף (איל).
(צו: באמצע)
ד. הקנס של רב נחמן על גנב קבוע
ההוא גברא שגנב צמד שוורים, חרש בהם ואז החזירם,
אך בכל זאת – רב נחמן הורה לגנב לשלם את שבח השדה החרוש!
והקשה רבא:
- גם אם נהנה מהשור – הרי לא כל השבח בא מהשור, יש עוד גורמים כמו הקרקע?
עונה רב נחמן – אכן התכוונתי שישלם רק חצי משבח הקרקע.
- בעצם – למה בכלל משלם? הרי גזלן רק צריך להשיב את הגזילה וזהו.
עונה רב נחמן – נכון, אבל הוא גנב קבוע, לכן קנסתי אותו (ופעם הבאה אל תתערב לי בדינים שלי…).
[1] למה רש"י מפרש שהכוונה לר"ש-רב פפא, ולא לר"י (שהגזלן קונה ומקבל את כל השבח) – שנפרש שגם זה נכון אם מכר/קנה? ייתכן כי לרש"י זה לא מדובר בתקנה מיוחדת אלא בדין הרגיל של שינוי קונה, ואז זה יהיה נכון גם בגוי.
ואכן הרשב"א כן פירש כמו שעכשיו הצענו, והוא אכן אומר שהשיטה שאם גזל פרה והתעברה הגזלן קונה – זה לא דין שינוי קונה הרגיל, אלא זה מדין תקנת השבים, ועל זה אמרו שזה רק ביהודי ולא בגוי.
(וזה דומה לרש"י 2 שמציע עוד הסבר שגם הוא משום תקנת השבים).
