הדף היומי – מסכת ברכות דף י

Download

להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ברכות לחץ כאן

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(ט: במשנה – י: במשנה)

חלק א – זמן ק"ש של שחרית + סמיכת גאולה לתפילה

א. זמן ק"ש של שחרית

A. ממתי?

במשנה – משיכיר בין: ת"ק – תכלת ללבן, ר"א – תכלת לכרתי.

גמרא – הכוונה בתוך אותה חתיכת צמר.

זמנים נוספים בברייתא – ר"מ – זאב לכלב, ר"ע – חמור לערוד, אחרים  – יכיר חברו מ4 אמות

הלכה:
רב הונא – הלכה כאחרים.
אביי – לתפילין כאחרים, אך לק"ש עדיף כותיקין.

ר' יוחנן – ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה (ולא לפני), כדי שיסמוך גאולה לתפילה.

[אתמול (דף ט חלק א,ב)  ראינו זמן נוסף – מעלות השחר, אך הפוסקים מציינים שזה רק בדיעבד].

ב. ותיקין + סמיכת גאולה לתפילה

מנהג הותיקין –
יש כאן שני יתרונות (ולא ברור איזה מהם הוא החידוש)

1. שתפילה היא בנץ (ונמצא מתפלל ביום, "יראוך עם שמש").
2. שמצמידים את ק"ש לפני הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה.

A. מעלת סמיכת גאולה לתפילה

1. הקהל הקדוש בירושלים – כל הסומך אינו ניזוק באותו יום
   ר' זירא – והרי ניזוקתי? (שנאלץ להביא הדסים למלך). תשובה – זה לא נזק.
2. רב ברונא (אח ר' אלעא) – סמך ולא הפסיק לחייך כל היום.

B. איך אפשר לסמוך לרי"ח, והרי לרי"ח אומרים "ה' שפתי תפתח"?

1. 1. ר' אלעזר – לא אומרים ה' שפתי תפתח.
   [מתי כן אומרים –
   אולי רק בערבית אומרים ה' שפתי. 

דחייה – הרי לרי"ח גם בערבית צריך לסמוך.

אז רק במנחה.

1. 2. רב אשי – ה' שפתי "כתפילה אריכתא" (וכן לגבי השכיבנו – כגאולה אריכתא).

(י: 6-)

חלק ב – דרשות (על תהלים)

א. יהיו לרצון אמרי פי

למה אומרים בסוף ולא בהתחלה? כי דוד אמרו בתהילים בסוף 18 מזמורים.

והרי זה בסוף י"ט?
תשובה – שני המזמורים הראשונים נחשבים מזמור אחד (אשרי האיש + למה רגשו גוים).

[חיזוקים:

1. רואים את זה גם בדרשת ר"י בן רשב"פ, שאמר שדוד אמר הללויה (ק"ה) רק אחרי שראה במפלתם של רשעים (יתמו חטאים מן הארץ – ק"ד). והרי ר"י קורא לזה ק"ג.
2. רי"ח – פרשיות חביבות פותחות באשרי (אשרי האיש) ומסתיימות באשרי (אשרי כל חוסי בו).

ב. שתי דרשות על "יתמו חטאים מן הארץ"

A. a.
ואכן התפלל עליהם ועשו תשובה.

b. עוד סיפורי ברוריא:

צדוקי לברוריא – "רני עקרה לא ילדה".
ברוריא – תקרא את ההמשך – "כי רבים בני שוממה" (יהיו לה בנים),
ואז הקניטה אותו – ששמחה שלא ילדה בנים כמותכם.

c. עוד ויכוח עם צדוקי
צדוקי לר' אבהו – למה "בברחו מפני אבשלום" קודם ל"בבורחו מפני שאול"?
תשובה – דורשים סמוכים ורצו להצמיד את הבריחה מאבשלום (ג) לגוג ומגוג (ב).

B. דרשות על 5 ה"ברכי נפשי"

1. רי"ח-רשב"י – כנגד חמישה מצבים בהם היה דוד ואמר שירה –

1. במעי אמו, 2. יצא לאויר, 3. ינק (שעשה דדים במקום בינה 1. שלא יסתכל במקום ערוה. 2. שלא ינק ממקום הטינופת), 4. ראה במפלתם של רשעים (יתמו חטאים מן הארץ), 5. נסתכל ביום המיתה ("תוסף רוחם יגועון").

2. ר"ש בן פזי – כנגד חמישה דברים המשותפים לקב"ה ולנשמה –

1. מלאים כל העולם/גוף. 2. רואים ואינם נראים. 3. זנים את כל העולם/הגוף. 4. טהורים. 5. יושבים בחדרי חדרים.

[אגב, ריב"ל הבין ששואל על "וכל קרבי", ופירש שמשבח את הקב"ה שצר צורה ומכניס אח"כ בתוכה רוח, נשמה, קרביים ובני מעיים].

(י. רבע תחתון)

ג. דרשה על סמיכת גאולה לתפילה – חזקיהו וישעיהו

מבוא (מלכים ב, פרק יח והלאה): חזקיהו מולך, מסלק את כל הע"ז ומורד באשור. אשור (שלמנסאר) עולים על ישראל ומגלים אותם, שבע שנים אח"כ הם (סנחריב) עולים על יהודה. חזקיהו מנסה לשחד אותם שיעזבו (ובין השאר מקצץ את דלתות הזהב של ההיכל), הם מקבלים אך מתחרטים ובכ"ז צרים על ירושלים, רבשקה נותן שני נאומים ארוכים בהם הוא טוען שה' איתם ולא עם חזקיהו וישעיהו, ומנסה לפתות את יושבי ירושלים לצאת ולבוא לאשור ולא לסמוך על חזקיהו, ישעיהו מנבא שאשור יברחו, ובמקביל חזקיהו מתפלל לה' ותפילתו מתקבלת ("למעני ולמען דוד עבדי") ולפתע בבוקר כל צבא אשור פגרים מתים.
בפרק הבא חזקיהו חלה, ישעיהו אומר לו שימות אך חזקיהו מתפלל וה' מוסיף לו 15 שנה ושוב מבטיח לו הצלה מאשור "למעני ולמען דוד עבדי".

1. התווכחו מי יבוא למי (מצד אחד אליהו בא לאחאב, מצד שני יהורם הלך לאלישע). הקב"ה פתר את העניין בכך שחזקיהו חלה ואמר לישעיהו לבוא לבקרו.

2. נבואת ישעיהו – ניבא לו שימות על שלא נשא אישה. חזקיה מסביר שידע שיצא ממנו מנשה, אך ישעיה – אסור לך להתערב בשיקולים של ה' אלא לעשות המוטל עליך.

3. תשובת חזקיהו – חזקיהו מציע להשתדך עם בת ישעיהו אך ישעיהו אומר שזה לא יעזור, כבר נגזרה גזירה.
חזקיהו – אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (וכן רי"ח, ר"א ורב חנן).

4. תפילת חזקיהו – "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'" – 1. ר"ל – מקירות ליבו. 2. ר' לוי – על עסקי הקיר (קל וחומר מהשונמית שבנתה קיר וזכתה שבנה יחיה, ואילו אני – סבי שלמה בנה את המקדש כולו).

5. "והטוב בעיניך עשיתי" – 1. ר"י-רב – שסמך גאולה לתפילה. 2. ר' לוי – שגנז ספר רפואות.

ד. אגב, דרשות שקשורות לתפילת חזקיהו

A. ת"ר – ששת מעשיו של חזקיה

הודו לו:

1. גנז ספר רפואות.
2. כיתת נחש הנחושת (כדי שיתפללו. בפשט זה גם כי הקטירו לו).
3. הוליך את עצמות אביו (אחז הרשע) על ידי חבלים.

לא הודו לו:

1. סתם מי הגיחון שלא ישתמשו אשור במים (כשסנחריב צר על ירושלים).
2. שלח דלתות ההיכל למלך אשור (כדי לשלם לסנחריב שיעזוב את העיר).
3. עיבר את אדר בל' אדר (גם לו  היה ברור שבניסן אסור, שמואל מרחיב שגם ב"ראוי" להיות ניסן אסור, וחזקיהו לא סבר כך.  הוא עשה את זה כדי שיהיה זמן לכולם להיטהר לפני פסח).

B. תלה בזכות עצמו בתפילתו

רי"ח-ר' יוסי בן זמרא:

משה תלה בזכות אחרים (אברהם יצחק ויעקב) תלו לו בזכות עצמו (לולי משה בחירם),
חזקיה תלה בזכותו (זכור נא את אשר התהלכתי לפניך – כשהתפלל על רפואתו ותלו לו בזכות אחרים (למען דוד עבדי). (יש שמחליפים הגרסה לתפילה השנייה של ירושלים שהיא על רפואתו של חזקיהו).

C. דרשות על השונמית (אגב הקל וחומר ממנה לחזקיהו)

1. "עליית קיר":

1. קירוי (גג) מעל עליית גג פתוחה.

2. בנו קיר באמצע חדר, והייתה מעולה שבבתים.

1. אביי/ר' יצחק – הנאה מאחרים

הרוצה ליהנות – ייהנה כאלישע (קיבל מטה, שולחן כיסא ומנורה)

ושלא רוצה – כשמואל (שבכל מקום הלך עם ביתו).

1. הנה נא ידעתי כי איש אלוקים קדוש הוא – האישה מכרת יותר האורחים.
2. קדוש הוא – 1. לא עבר זבוב על שולחנו. 2. לא ראתה קרי בסדינו.
3. קדוש הוא – אך גיחזי אינו קדוש ("להדפה" – אחזה בהוד יופייה).
4. עובר עלינו תמיד – רי"ס בר"ח-ראב"י: אירוח ת"ח נחשב כהקרבת תמיד.

עוד דרשות שלו (על תפילה):

1. "ממעמקים קראתיך" – שיתפלל במקום נמוך (ולא על כיסא וכד' שזה גבהות לפני המקום).
2. "ורגליהם רגל ישרה" – יכוון רגליו יחד.
3. "לא תאכלו על הדם" – לא לאכול לפני התפילה (על דמכם).
   ואם עושה כך – "ואותי השלכת אחרי גויך", אחרי שהתגאה מתפלל…

סוף י:

חלק ג – סוף זמן ק"ש של שחרית

א. במשנה – ת"ק – נץ, ר' יהושע – ג שעות (כבני מלכים).

ר"י-שמואל – הלכה כר' יהושע (ג' שעות).

ב. במשנה – מכאן ואילך, לא הפסיד כאדם הקורא בתורה.

A. האם אומר ברכות ק"ש?

בברייתא – אומר.
רב חסדא – 2 גרסאות (1. לא אומר, והקשו מהברייתא. 2. אומר, וחיזקו מהברייתא).

B. ר' מני – מכאן שק"ש בעונתה>ת"ת.