הדף היומי – מסכת ברכות דף יז

(טז: שליש תחתון – יז: סוף פרק שני)

חלק א – אגדתא

אולי כסיום לפרק – מימרות המראות את חשיבות ק"ש ותפילה, ועוד דברים אגביים:

1. ר' אלעזר – מי שקורא ק"ש ומתפלל נוחל שני עולמים.
2. תפילות אמוראים שונים בסיום התפילה:
3. ר' אלעזר – שלום ושפע רוחני.
4. רי"ח – רחמים.
5. ר' זירא – שלא נחטא.
6. ר' חייא – תורה ושמחה ואל יחשכו עינינו.
7. רב – שפע רוחני וגשמי (תפילת ברכת החודש שלנו).
8. רבי – הצלה מגורמים רעים (תפילת רבי שאחרי ברכות השחר).
9. רב ספרא – שלום למעלה ולמטה.
10. ר' אלכסנדרי/רב המנונא – קרן אורה ואל יחשכו עינינו.
11. ר' אלכסנדרי – הצלה משאור שבעיסה (יצה"ר) ושעבוד מלכויות.

10.  רבא – עד שלא נוצרתי איני כדאי (סיום תפילות יום כיפור).

11.  מר בריה דרבינא – לשה"ר, כעפר (סיום 18 שלנו) הצלה מגורמים רעים.

12.  רב ששת (בסיום תפילת תענית) שהתענית תחשב כהקרבת חלב ודם.

אגב, רי"ח בסיום איוב – סוף אדם למות… אשרי מי שעושה נחת רוח ליוצרו ונפטר בשם טוב.

1. C. מרגלא בפומיה:
2. ר"מ – גמור בלבבך לדעת את ה', תורה ויראת שמיים והישמרות מעוון.
3. רבנן דיבנה – אני בריה וחברי בריה… אחד המרבה ואחד הממעיט…
4. אביי – ערום ביראה ומרבה שלום.
5. רבא – מטרת הלימוד (לשמה) להביא לתשובה ומעשים טובים.
6. רב – עולם הבא צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה (ושכר הנשים גדול משל הגברים, ששולחות ילדיהם ובעליהם ללמוד).
7. D. מילות פרידה 
8. רבנן מר' אמי/ר' חנינא – תזכה בעוה"ז ובעוה"ב, תורה.
9. רבנן מבית רב חסדא/ר' שמואל ב"נ – היו דורשים את הפסוק [1]
   "אלופינו (מהיגינו) מסובלים (מח' רב ושמואל או רי"ח ור"א – מסובלים במצוות/יסורים,
   אין פרץ – שלא יצא ממנו כאחיתופל,
   ואין יוצאת – שלא יצא ממנו כדואג האדומי,
   ואין צוחה ברחובותינו – שלא יצא ממנו כגיחזי (שצווח שהוא טמא (מצורע))".

[אגב, עוד מחלוקת רב ושמואל או רי"ח ור"א – "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" –
רב ושמואל או רי"ח ור"א – הכוונה לצדיקים שרחוקים מצדקת ה' כי (1. מקבלים בזכות. 2. אינם מקבלים (כמו שאומרת הבת קול על חנינא).

רב יהודה ורב אשי – הכוונה לגויים במקום שאף אחד מהם לא התגייר.

חלק ב – האם כל חתן רשאי לקרות?

במשנה – לרבנן – כן, רשב"ג – לא (חושש ליוהרא).

קשה: והרי לגבי עבודה בתשעה באב:
האם סתם אדם יכול להיבטל ממלאכה ב9 באב במקום שנהגו לעבוד?
רבנן – לא התייחסו, רשב"ג – כן (עדיף!).

תשובות:

1. רי"ח – להחליף השיטות.
2. רב שישא בריה דרב אידי – כולם חוששים ליוהרא, אלא שיש מצבים שלא ישימו לב:

רבנן בחתן – כי כולם קוראים.
רשב"ג ב 9 באב – יחשבו שסתם אין לו עבודה.

(טז: שליש תחתון – יז: סוף פרק שני)

חלק א – אגדתא

אולי כסיום לפרק – מימרות המראות את חשיבות ק"ש ותפילה, ועוד דברים אגביים:

A.      ר' אלעזר – מי שקורא ק"ש ומתפלל נוחל שני עולמים.

B.      תפילות אמוראים שונים בסיום התפילה:

1.      ר' אלעזר – שלום ושפע רוחני.          

2.      רי"ח – רחמים.

3.      ר' זירא – שלא נחטא.

4.      ר' חייא – תורה ושמחה ואל יחשכו עינינו.

5.      רב – שפע רוחני וגשמי (תפילת ברכת החודש שלנו).

6.      רבי – הצלה מגורמים רעים (תפילת רבי שאחרי ברכות השחר).

7.      רב ספרא – שלום למעלה ולמטה.

8.      ר' אלכסנדרי/רב המנונא – קרן אורה ואל יחשכו עינינו.

9.      ר' אלכסנדרי – הצלה משאור שבעיסה (יצה"ר) ושעבוד מלכויות.

10.  רבא – עד שלא נוצרתי איני כדאי (סיום תפילות יום כיפור).

11.  מר בריה דרבינא – לשה"ר, כעפר (סיום 18 שלנו) הצלה מגורמים רעים.

12.  רב ששת (בסיום תפילת תענית) שהתענית תחשב כהקרבת חלב ודם.

אגב, רי"ח בסיום איוב – סוף אדם למות… אשרי מי שעושה נחת רוח ליוצרו ונפטר בשם טוב.

C.      מרגלא בפומיה:

1.      ר"מ – גמור בלבבך לדעת את ה', תורה ויראת שמיים והישמרות מעוון.

2.      רבנן דיבנה – אני בריה וחברי בריה… אחד המרבה ואחד הממעיט…

3.      אביי – ערום ביראה ומרבה שלום.

4.      רבא – מטרת הלימוד (לשמה) להביא לתשובה ומעשים טובים. 

5.      רב – עולם הבא צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה (ושכר הנשים גדול משל הגברים, ששולחות ילדיהם ובעליהם ללמוד).

D.      מילות פרידה

1.      רבנן מר' אמי/ר' חנינא – תזכה בעוה"ז ובעוה"ב, תורה.

2.       רבנן מבית רב חסדא/ר' שמואל ב"נ – היו דורשים את הפסוק [1]
"אלופינו (מהיגינו) מסובלים (מח' רב ושמואל או רי"ח ור"א – מסובלים במצוות/יסורים,
אין פרץ – שלא יצא ממנו כאחיתופל,
ואין יוצאת – שלא יצא ממנו כדואג האדומי,
ואין צוחה ברחובותינו – שלא יצא ממנו כגיחזי (שצווח שהוא טמא (מצורע))".

[אגב, עוד מחלוקת רב ושמואל או רי"ח ור"א – "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" –
רב ושמואל או רי"ח ור"א – הכוונה לצדיקים שרחוקים מצדקת ה' כי (1. מקבלים בזכות. 2. אינם מקבלים (כמו שאומרת הבת קול על חנינא).

רב יהודה ורב אשי – הכוונה לגויים במקום שאף אחד מהם לא התגייר.

חלק ב – האם כל חתן רשאי לקרות?

במשנה – לרבנן – כן, רשב"ג – לא (חושש ליוהרא).

קשה: והרי לגבי עבודה בתשעה באב:
האם סתם אדם יכול להיבטל ממלאכה ב9 באב במקום שנהגו לעבוד?
רבנן – לא התייחסו, רשב"ג – כן (עדיף!).

תשובות:

1.      רי"ח – להחליף השיטות.

2.      רב שישא בריה דרב אידי – כולם חוששים ליוהרא, אלא שיש מצבים שלא ישימו לב:

רבנן בחתן – כי כולם קוראים.
רשב"ג ב 9 באב – יחשבו שסתם אין לו עבודה.