הדף היומי – מסכת ברכות דף כב

(כב. באמצע – כב: 5 שורות מלמטה)

המשך טבילת בעל קרי

עד כה היה ברור שבעל קרי צריך לטבול (ורק נחלקו לאיזה סוג של לימוד). עכשיו נראה בקיעים –

א. שיטת ר"י בן בתירא – אין דברי תורה מקבלים טומאה
(אמר לתלמיד לקרוא ולא לגמגם + הביא מקור: "הלא כה דברי כאש").

1.      ר"י בן גמליאל משום ר' חנינא ב"ג לפי הגרסא השנייה – מותר בהצעת משנה וגמרא – כר"י בן בתירא.
[אגב זה, עוד דעות כדעות שראינו אתמול –
ר' יונתן בן יוסף – מציע את המשנה אך לא גמרא, וכן ר' אלעאי ור' מאיר.
ר' יוחנן הסנדלר – לא יכנס למדרש כלל, וכן ר' יהודה בן גמליאל בשם חנינא בן גמליאל לגירסא הראשונה].

2.      רב נחמן בר יצחק – נהגו העולם כר"י ב"ב.

3.      כשבא זעירי – לגירסה אחת -"ביטלוה לטבילותא" – כר"י ב"ב.
(גירסא שנייה – ביטלוה לנטילותא, כרב חסדא שלא יטול על חשבון זמן התפילה).

(כב. רבע תחתון)

עד כאן שיטת ר"י ב"ב שכלל לא צריך טבילה. כעת נחזור לשיטה שצריך, ונראה איזה סוג טבילה צריך.

ב. סוג הטבילה (40 סאה או 9 קבין)

שלב ראשון – אוסף דעות מה עושים בפועל –

נלקט את הדעות השונות (לא תמיד לפי הסדר)

A. דעות שמספיק נתינת 9 קבים

1.      ת"ר – 9 קבין – טהור.
נחום איש גם זו – לחש לבן עזאי – לחש לר"ע – לימד לתלמידיו בשוק.

[שתי דעות בר"ע:

לחשה בשוק – כדי שלא יהיו אצל נשותיהם כתרנגולים,
שנאה בקול – 1. משום ביטול תורה. 2. משום ביטול פרייה ורבייה].

2.      ר' ינאי – שמעתי שיש שמקלים ב9 קבין ויש שמחמירים (ומאריכים לו ימיו ושנותיו).

3.      ריב"ל – למה מחמירים לטבול ב40 סאה אם אפשר 9 בנתינה?

4.      ר' זירא ביקש מהשמש נתינת 9 קבין (ואפילו שישב בתוך מים, ב9 קבין צריך דווקא נתינה ולא טבילה).

5.      רב נחמן הכין כלי של 9 קבין (בשלב ב ניכנס יותר לפרטים לגביו).

B. דעות שצריך 40 סאה;

            דעות שמן הדין 9 קבין, אך מחמירים –

1.      ר' ינאי (כאמור) – שמע שיש מחמירים בה (ומאריכים ימיו)

2.      ר' חנינא (לריב"ל) – גדרו גדר להצריך 40 סאה כדי שיחשבו פעמיים לפני שיחטאו.

C. דעה שחייבים 40 –  רב חסדא אמר לרב הונא שצריך 40 לא שאובים, וכן סובר רב אדא בר אהבה.

D. דעה שצריך 40, אך אפשר שאובים –

רב הונא – למה אתם מזלזלים ואינכם טובלים, הרי אפשר בחמין!
(ורב חסדא אמר שאי אפשר, וכן סובר רב אדא בר אהבה).

(כב. 3-)

שלב שני – תלוי באיזה סוג בעל קרי מדובר

[הקריטריונים שנבחן:

בריא מול חולה,
מרגיל מול אונס,
לאחרים מול לעצמו].

A. דעות האמוראים בחולה

רב נחמן תיקן כלי של 9 קבין.

שואלת הגמרא – בוא נבדוק פשוט לאיזה סוג בע"ק עזרא תיקן? (האפור בטבלה זה עזרא).

ועונים שעזרא תיקן לבריא,

[המרגיל – 40, לאונסו – 9.
אביי – שניהם תקנת עזרא, רבא – לאונסו זה תקנת דרבן אחרי עזרא]

והאמוראים נחלקו בחולה, עד כמה הוא כמו בריא –
רב דימי – חולה=בריא.
רבין – חולה יורד בדרגה.

ולהלכה רבא משלב –

(כב: באמצע)

B. לעצמו – אחרים (ברייתא + אמוראים)

1. ת"ק – לעצמו – 9, לאחרים – 40.
2. ר"י – אפשר להקל ב40 ("40 מכל מקום")

מחלוקת אמוראים במה מדובר (רי"ח, ריב"ל, ר"א, רי"ס בר"ח):

1.      על ת"ק, לגבי לאחרים (40) –
דעה אחת – תמיד 40,
דעה שנייה – בחולה לאונסו – 9.

2.      על ר"י, לאיזה קולא התכוון?
דעה אחת – מקל שאפשר מכלי,
דעה שנייה – לא מקל בכלי (חייב קרקע).

אלא מקל שמתיר שאובין.

(שורה בינונית ראשונה)

שלב שלישי – סיכומים

A. סיפור לסיום –
ישבו ואכלו יחד, וכל אחד אמר שהוא צריך לברך –

            רב פפא – כי נתן עליו 9 קבין.
            רבא בר שמואל – עליו כי טבל ב40 (שהרי לאחרים צריך 40),
            רב הונא בר' דר' יהושע – כי כלל לא נטמא.

B. להלכה –
רב חמא טבל ב40 כדי להוציא אחרים,
אך הגמרא – אין ההלכה כך (או – גם לאחרים מספיק 9, או – לא צריך טבילה כלל (כר"י ב"ב)).