גמרא דף יומי – ברכות לו

Download

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(לה: שליש תחתון – לו: שליש תחתון)

א. ברכת היין

למה השתנה דינו?

1. השתנה לעילויא.
   (דחייה – גם שמן, שהרי יכול לברך בורא "פרי עץ הזית", ולמה מברך בפ"ע?).
2. מזין.
   דחייה – כל מאכל מזין (לכן הנודר "כל הזן עלי" אסור בהכל (מלבד מים ומלח)).
3. סעיד (משביע).
   דחיות – האם באמת סועד?
4. והרי רבא שתה כדי לעורר תאבון בערב פסח? קצת סועד, הרבה מעורר.
5. "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד". יין עושה שניהם.
6. למה לא מברכים ברכהמ"ז? כי לא נוהגים לקבוע עליו סעודה.

(לה: 6-)

ב. אגב – ברכת השמן בפה"ע (בשם שמואל ורי"ח)

• בפני עצמו – לא מברך (מזיק),
• עם פת – בטל לפת
• עם אניגרון, כשמכוון לרפואה – אז מברך על השמן בורא פרי העץ (והחידוש – שבכלל מברך).

ג. (בהקשר לשמן) קמח חיטים –

(חיטים – בורא פרי האדמה. השאלה היא האם הטחינה משנה את הברכה?)

רב יהודה – בורא פרי האדמה
רב נחמן – שהכל.

קושיות על ר"נ:

1. כמו שבשמן עדיין מברכים בורא פרי העץ ולא שהכל.

דחייה – שם הגיע לסוף התהליך, אך בקמח עוד לא.

1. ברייתא – על קמח שעורים – שהכל.
   נדייק – קמח חיטים – אדמה.

דחייה – גם קמח חיטים אדמה (והוזכר שעורים כדי שלא נחשוב שלא מברך כלל שלא כמו מלח שלעיתים שם בפה, בקמח שעורים לא כי עושה תולעים).

ד. קורא –

ר"י – אדמה (פרי)
שמואל – שהכל

1. סופו להקשות.

דחייה – צנון זה אדמה, אע"פ שסופו להקשות.

1. (הסבר אחר) – כי לא נטע על דעת זה, לכן אינו פרי (אך בצנון זאת כוונתו מראש).

(קשה – גם בצלף ((=עץ)=נצפה) מתכוון לפרי (=אביונות=פרחא) ובכל זאת מברך על שאר החלקים (העלים ותמרים) אדמה ולא שהכל?
תשובה – שם כן מתכוון לכל דבר אכיל, כי הורדתם לא פוגעת, אך בדקל – הורדת הענפים הרכים פוגעת).

[אגב, (לו. שליש תחתון)

האם הקפריסין נחשבים פרי?
מצד אחד ראינו בברייתא לגבי ברכה שלא.
מצד שני – ר"י-רב – בערלה בחו"ל אוכל את הקפריסין – אינם פרי (אך את הפרי עצמו זרק).

דיונים על ר"י-רב:

1. 1. איך מסתדר עם הברייתא לגבי ברכה?
   תשובה – ר"י-רב כר"ע שלגבי מעשר אמר שאינם מתעשרים.
   ולמה לא פשוט פסק כר"ע?
   1. כי הוא פוסק כמותו רק בחו"ל שהלכה כמקל,
   2. ורצה להשמיע שהלכה כמותו לא רק במעשר (שגם בארץ זה דרבנן באילן) אלא גם בערלה, שבארץ זה דאורייתא.
2. 2. אם פוסק כמקל בחו"ל, למה לא פסק כב"ש שגם פרי הצלף עצמו הוא ספק פרי/ירק, וממילא בחו"ל מותר בערלה.
   תשובה – דעת ב"ש אינה משנה, ולכן לא פוסק כמותם אפילו בחו"ל.
3. 3. למה אוכל הקפריסין, הרי הוא "שומר" לפרי? (התרבה מ"את פריו")
   תשובות רבא –
4. כיון שהקפריסין רק במחובר ולא בתלוש.
   דחיית אביי – נץ הרימון ערלה כי הוא שומר, אפילו שישנו רק במחובר!
   (את זה שאינו פרי לומדים מזה שלא מצטרף לשיעור טומאה).
5. כי נושר לפני גמר הפרי.
   קשה – ר"נ – מתחלי דערלה בתמרים כן ערלה אפילו שהם רק בהתחלה (כופרא)!

ניסיון תשובה – ר"נ כרי"ס שגם שלב הסמדר נחשב פרי לערלה, וממילא – גם השומר שלו באותו זמן,
אך לרבנן זה פרי רק בסוף, וצריך שהשומר יהיה עד הסוף.

דחיית הניסיון – גם לרבנן זה פרי כבר מההתחלה (לגבי איסור קציצה בשביעית).

1. (לו: באמצע) כיון שאם תיקח אותו, הפרי לא ימות (בניגוד לנץ הרימון הנ"ל).