לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(לח. 9+ – לט. באמצע)
א. פירות וירקות סחוטים ומרוסקים
- A. מיץ פירות דבש תמרים)
מר בר"א – שהכל,
וכר' יהושע (שבתרומה אין חומש, בניגוד לר"א).
- B. טרימא (כתוש, אך לא לגמרי) –
רבא נזכר שמותר לעשות מתרומה טרימא, מכאן שנשאר בפה"ע.
ב. שתיתא (מקמח קליות)
| רב | שמואל | |
| הדעות | שהכל | מזונות |
| העמדת רב חסדא: אין מחלוקת | בלילה רכה – כי מכוון לרפואה | בלילה עבה |
קושיית רב יוסף לרב – בשבת אסור לגבל שתיתא עבה, אך מותר רכה, מכאן שאינו לרפואה (שהרי רפואה בשבת אסור.
תירוץ – אכן מכוון לרפואה, אך ראויה גם לאכילה.
לגבי ברכה – תלוי בכוונה – ולכן שהכל (וגם זה חידוש – כי יכולנו לחשוב שלא יברך כלל, קמ"ל שמברך כיון שנהנה).
לגבי שבת – תלוי ב"מה יאמרו", וכיון שראוי גם לאכילה – מותר.
(לח. רבע תחתון)
ג. נוסח המוציא
צריך לשון עבר,
A. לכן "מוציא" – כן "א-ל מוציאם ממצרים")
"המוציא" – רבנן – כן ("המוציא לך מים מצור החלמיש"), ר' נחמיה – לא ("המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים". ורבנן – זה נאמר שבעתיד יאמרו כך על העבר).
- B. סיפור על בן רב זביד שברך "מוציא" כדי להתרחק מהמחלוקת, אך ר' זירא זלזלז (שהיה צריך לברך המוציא, להראות שהלכה כחכמים).
(לח: 5)
ד. ירקות אפויים (שלקות) –
- A. פשט משנה – נשאר אדמה (דומיא דפת),
- B. רב חסדא –
רב – אדמה, עולא-רי"ח – שהכל,
ורב חסדא מפשר – במצב רגיל שאכיל חי, אם בישל – שהכל (כמו שום, שהבישול מקלקלו),
רק במצב שבחי שהכל והבישוול מתקן – אדמה (כמו כרוב).
(אם הבישול לא מתקן ולא מקלקל לא ברור בגמרא). - C. רב נחמן – בלי קשר לטיב הירק לפני/אחרי
שמואל – אדמה, עולא-רי"ח – שהכל,
[ורב נחמן – זה מחלוקת תנאים אם יוצאים במצה מבושלת: ר"מ – כן (שמואל), רי"ס – לא (רי"ח).
דחייה חד סטרית – גם שמואל יסתדר עם רי"ס, כי צריך "טעם מצה"]. - D. שיטת רי"ח (לח: שליש תחתון)
ר' חייא ב"א – אדמה
ר' בנימין ב"י – שהכל
האמוראים כר' חייא (אדמה):
- ר"נ בי"צ – עולא טעה בעקבות ר' בנימין
- ר' זירא – 1. ר' חייא ב"א דייק יותר מרי"ח. 2. הוא חזר בפניו על מה שלמד. 3. היה תורמוס שבושל 7 פעמים ורי"ח ברך אדמה. (4. ר' חייא ב"א ראה את רי"ח אוכל זית במלח (=בישול) ומברך תחילה וסוף. דחייה – אולי ברך שהכל ובורא נפשות (בהו"א כרי"צ ב"א (מד:) שבורא נפשות זה רק על בשר וביצים. לפי הדחייה בורא נפשות זה על כל דבר).
- E. קושיית רי"צ ב"ש על ר' חייא – משנה בפסחים שלא יוצאים במרור מבושל.
תירוץ (כדלעיל לגבי מצה) שם זה כי צריך טעם מרור.
[אגב, איך ברך על זית, הרי בלי הגרעין אין שיעור? תשובה – מספיק זית בינוני, וזה היה זית גדול ללא גרעין].
- F. מחלוקת תנאים
שני תלמידים שהיו לפני בר קפרא והיו לפניהם כרוב מבושל ובשר,
אחד ברך על הבשר (כי שלקות שהכל, ומברך על החביב),
ואחד חשב שצריך על הכרוב (כי שלקות אדמה).
דחייה – גם לשני שלקות שהכל, אך עדיין הכרוב עדיף כי מזין.
[בר קפרא כעס על שניהם – על הראשון שלא שאל, ועל השני שזלזל. ושניהם לא הוציאו שנתם].
תגובה אחת
לכאו' מכאן יש ללמוד צד היתר לקחת אקמול בשב"ק, שיש אנשים שלוקחים זאת אף ללא צורך לרפואה, אלא לרענון ויישוב הדעת.