לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(מ. שורה ראשונה – מא. שורה 4)
חלק א – ברכה בבציעת הפת
א. הפסק בין הברכה והבציעה לאכילה
טול ברוך – | הבא מלח – | גביל תורי – | |
רב | לא הפסק | הפסק | |
רי"ח | לא הפסק | לא הפסק | הפסק |
ר' ששת | לא הפסק | לא הפסק | לא הפסק |
ב. רבא בר שמואל-ר' חייא – לא יבצע לפני שיש מלח ולפתן לכ"א,
(שלא יפסיק לבקש אח"כ מלח),
אא"כ מדובר בפת נקייה שטעימה גם ללא מלח.
עוד דרשות שלו:
- מי רגלים לא כלים בעמידה (כי חושש שישפריץ. רב כהנא – בעפר תיחוח או במדרון – כלים).
- בריא לאכול מלח אחר האכילה ולשתות מים אחר השתייה.
(וכן בשתי ברייתות + ברייתא שגם אחר האכילה ישתה).
אגב, עוד דברים שטוב לאוכלם:
- טובים אך לא הרבה: עדשים וחרדל.
- טובים תמיד – דגים קטנים, קצח (הטעם, אך הריח מסוכן).
חלק ב – שיטת ר"י לברך במדויק
במשנה – ר"י – בורא מיני דשאים.
ר' זירא או ר' חיננא בר פפא:
- אין הלכה כר"י.
- טעמו – "ברוך ה' יום יום".
- (אגב – בדברים רוחניים: מלא – מחזיק, ריקן – אינו מחזיק).
(מ. במשנה)
חלק ג – שינוי בברכות + ברכת שהכל
א. ברך על של עץ אדמה – יצא.
כר"י – שאם קטף ביכורים ואחר כך נקצץ האילן, לת"ק – לא קורא, לר"י – קורא (העיקר הקרקע).
ב. ברך על אדמה עץ – לא יצא.
החידוש – שגם בחיטה לר"י לא יצא (אפילו ש"פרי עץ הדעת" לדעתו היה חיטה), כי עץ זה דווקא כשאותו גזע יגדל עוד פירות.
ג. בדיעבד יוצא בהכל ב"שהכל"
האם גם בפת ויין?
ר' הונא – לא,
רי"ח – כן.
לכאורה זה כמחלוקת הבאה [ + דחייה]
אמר "כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה" –
ר' יוסי – לא [ דחייה: בשהכל – כן, אך כאן שינה ממטבע הברכות].
ר"מ – כן [דחייה: בשהכל לא, כי לא הזכיר את הפת, אך כאן כן].
(מ: שליש)
ד. אגב נושא שינוי הברכה –
בנימין הרועה בברכת המזון ברך "בריך מריה דהאי פיתה", רב – יצא (כר"מ).
קושיות ותשובות:
1. והרי צריך הזכרת השם לרב? אמר רחמנא.
2. והרי צריך 3 ברכות? אכן יצא רק בראשונה.
3. אם כן, מה החידוש? שאפשר ברכהמ"ז בלשון חול (ואפילו לא תרגום מילולי).
(צל"ח שואל – לכאורה החידוש שפוסק כר"מ?)
[אגב – המחלוקת מה ברכה צריכה:
רב – שם ה' (ראית אביי מווידוי מעשרות – "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך).
שמואל – מלכות (ויתרץ: "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך ומלכותך).]
(מ: במשנה)
ה. על מה מברכים שהכל לכתחילה
A. (במשנה+ ברייתא) על דבר שאין גידולו מן הארץ –
דוגמאות – בשר בהמות עופות ודגים, חלב ביצים וגבינה, מלח כמהין ופטריות.
שאלה על פטריות – הרי בנודר מפרי הארץ – מותר, אך מגידולי קרקע – אסור.
תשובה – הם מתרבים מהלחלוחית שבארץ ("גדלים בקרקע") – וזה מספיק לנדרים,
אך לא יונקים מתוך הארץ (וזאת כוונת המשנה והברייתא).
B. דברים שהתקלקלו (לא לגמרי) –
הברכה: לת"ק – שהכל, ר"י – במין קללה – כלום.
דוגמאות – בברייתא – פת שעפשה, יין שהכרים, תבשיל שעיבר צורתו,
במשנה – חומץ, גובאי, נובלות.
מה זה נובלות?
הסבר ראשון – | בשמש | ברוח |
קושיות: 1. לר"י כיון שזה "מין קללה לא מברכים כלל. למה מין קללה? | מובן | לא מובן |
2. מקשים על ת"ק – למה לא מברכים את הברכה המקורית | מובן | לא מובן |
הסבר שני – אצלנו – אין מחלוקת: | אצלנו לפי כולם זה בשמש | |
המחלוקת ב"נובלות תמרה" (נחשבים "קלים שבדמאי" ופטורים). | בשמש | ברוח |
קושיות: 1. מדויק שבוודאי טבל – חייבים | מובן | לא מובן, הרי זה הפקר? |
2. למה אצלנו כתוב "נובלות" ושם "נובלות תמרה"? | קשיא | מובן – |
תגובה אחת
כמה נאה שיעור זה ברוך המקום שבראה!!!