גמרא דף יומי – ברכות מג

Download

לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(מב: 8 מלמטה – מג: שורה אחרונה)

(ייתכנו היום בעיות בעימוד של הסיכום, כיון שבעקבות תקלות חוזרות ונשנות במחשב שלנו, נאלצנו להעתיק את הסיכום מopen-office).

א. מתי אחד מברך לכולם

A. פת

במשנה – רק אם הסבו,
בברייתא – אפילו שרק ישבו, תשובה – שם קבעו מראש לאכול יחד.

[סיפור שתלמידי רב התלבטו בזה אחרי פטירתו, ובא ההוא סבא ופשט להם כנ"ל].

B. יין

במשנה

לאחר המזון – אחד מברך,
בתוך המזון – כ"א, מברך לעצמו, כי בית הבליעה לא פנוי (ולא מרוכזים לצאת יד"ח (רש"י)).

באמוראים (כנראה – לאחר המזון)

רב (1) – גם בלא הסבו

רי"ח – רק בהסבו (כמו פת)

רב (2) – אף פעם (אפילו שהסבו)

קשה מברייתא על שתי שיטות רב שבאורחים כשלא הסבו – לא, אח"כ כשהסבו – כן. תשובה – רב (1) – שם דעתם לעבור מקום, לכן צריך הסבה.
רב (2) – כיון שהסבו לפת, מועיל גם ליין.

(מג. באמצע)

ב. ברכה על המוגמר

משנה – מי שברך על היין מברך על המוגמר,

והחידוש – אפילו שיש שם אדם חשוב יותר, בכל זאת – כיון שהתחיל במצוות (יין) מסיים (מוגמר).

ובאופן דומה – רב: מי שנוטל מים אחרונים ראשון מברך, אפילו שיש שם אדם חשוב יותר.

[סיפור – כשרבי הורה לרב ליטול ראשון, בזה הוא בעצם אמר לו לברך].

(מג. שליש תחתון)

ג. ברכה על ריח

A. מתי מברכים?

רבא בר ירמיה – משתעלה תמרתו,
[לא לפני – כי צריך להסמיך הברכה להנאה (מג"א), ולא אחרי שכבר הריח – כמו בברכות האכילה שקודם מברך ואז נהנה, אפילו שכאן הריח זה משהו שלא ממש קיים לפני שהריח אותו (צל"ח)].

B. סוגי ברכות וסוגי בשמים

[הברכות שנפגוש: עצי בשמים, שמן ארצנו/ערב, עשבי בשמים, שנתן ריח טוב בפירות].

1. על המוגמר – רב/זעירי – בורא עצי בשמים (אפילו שהעץ עצמו נשרף),

קשה – ברייתא שמברכים רק על עצים שהעץ עצמו בריח בלי שריפה (אפרסמון, הדס)?
תשובות:
גרסתנו: תיובתא. אבל בה"ג: הכוונה להדס וכל הדומה לו (גם המוגמר).

2. על שמן –

שמן אפרסמון (שרף (ערוך)) –
ר"י – בורא שמן ארצנו, רי"ח – בורא שמן ערב.

שמן שכבשו בו עץ בושם (כשרתא) –

(מג: 1+)

3. עץ, עשב, פרי

סמלק (יסמין) חילפי דימא (שבלת נרד) – עץ.

מקור – "… ותטמנם בפשתי העץ" (ריטב"א – שונה מהגדרת עץ לברכת הפרי, רשב"א – לא שונה).

נרקום (ורד) – של גינות (קשה) – עץ, של השדות (רך) – עשב.

סיגליות – עשב.

אתרוג – שנתן ריח טוב בפירות.

[אגב, ברכת האילנות בימי ניסן].

C. המקור לברכה על ריח – רב זוטרא בר טוביא-רב :"כל הנשמה תהלל י-ה", הנשמה נהנית מהריח.

אגב, עוד מימרות שלו:

1. 1. עתידים בחורי ישראל ליתן ריח טוב כלבנון.

   2. שכל אחד יפה לו הקב"ה אומנותו.

   3. לעניין יציאה לבד בלילה (1- נראה ומזיק לו, 2 – נראה ולא מזיק, 3 – אינו נראה).

הוא ואבוקה – 2, הוא וירח – 3.

1. 4. נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים.

(מג: באמצע)

D. דיני קדימות

1. עץ (הדס) שמן (שכבשו בו עץ, שלרב כהנא ונהרדעי לעיל – ברכתו עץ) –
ב"ש – שמן (וכן מכריע ר"ג, כי שמן משמש גם לריח וגם לסיכה, וכן פסק רי"ח,
ב"ה – עץ (שהרי זה המקור. וכן נהג רב פפא, אך לגרסת הגמרא באמת לא התכוון לפסוק כך וטעה, אך הרי"ף לא גורס שטעה).

2. שמן ויין –
ב"ש – שמן
ב"ה – יין

[ואם הוא ת"ח, את השארית נותן לראש השמש כדי שלא יישאר בידיו, אא"כ השמש גם ת"ח, שגנאי הוא לת"ח לצאת מבושם לשוק.

אגב, ת"ר – ששה דברים שהם גנאי לת"ח:

1. לא יצא מבושם. הגבלות: 1. רי"ח – כשחשודים על משכב זכר. 2. רק בבגדו, אך בגוף ממילא יורד בזיעה (ושתי דעות לגבי שיער).

2. לא יצא יחידי – משום חשד, אא"כ יש לו שיעור קבוע בזמן זה.

3. לא יצא במנעל מטולא, וכן אמר ר' חייא ב"א. הגבלות: 1. ר' חייא ב"א התכוון לטלאי ע"ג טלאי, אך בטלאי אחד גם הוא עצמו יצא. 2. רק בחלק העליון. 3. רק בדרך. 4. רק בימות הקיץ.

4. לא יספר עם אישה בשוק, אפילו אשתו או קרובתו (כי לא יודעים זאת).

5. לא יסב עם חבורת עמי הארץ, שמא ייגרר אחריהם.

6. לא יכנס אחרון לבית המדרש.

יש אומרים:

7. לא יפסע פסיעה גסה (נוטל 1/5 ממאור עיניו. ולתקן – יין קידוש בליל שבת).

8. לא ילך בקומה זקופה, כדוחק רגלי שכינה.