לתרשים: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(נד. תחילת פרק הרואה – נד: 4 שורות מלמטה)
חלק א – שבח במקום שנעשה בו נס
במשנה – הרואה מקום שנעשה בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.
א. מקור – יתרו שברך את ה' על הניסים.
ב. האם על של יחיד לא? והרי לרבא ולמר בריה דרבינא צריך?
אכן צריך: יחיד – רק הוא, לעמ"י – כולם.
(נד. 10-)
ג. ת"ר – פירוט של מקומות בהם ארעו ניסים, שעל כולן צריך להודות ולשבח את ה':
- מעברות הים – “ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה".
- מעברות הירדן – "וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית-ה' בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן, וְכָל-יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר-תַּמּוּ כָּל-הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן".
- מעברות נחלי ארנון – האמורים התחבאו במערות משני צידי העמק, וארון הברית חיבר את ההרים והם נמחצו, וראו זאת שני המצורעים – את והב: “עַל-כֵּן, יֵאָמַר, בְּסֵפֶר, מִלְחֲמֹת ה'. אֶת-וָהֵב בְּסוּפָה, וְאֶת-הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. וְאֶשֶׁד, הַנְּחָלִים, אֲשֶׁר נָטָה, לְשֶׁבֶת עָר; וְנִשְׁעַן, לִגְבוּל מוֹאָב".
- אבני אלגביש – 1. אבני הברד שנעצרו "על גב איש". 2. האבנים שירדו על האמוריים במלחמת יהושע עם חמשת המלכים בבית חורון.
- אבן (הר של 3X3 פרסאות) שביקש עוג לזרוק על ישראל – מסורת. ובאו מלים וניקבו את ההר ונחת על צווארו, ונשתרבבו שיניו לתוך ההר כדי שיתקע, וקפץ משה ופגע בקרסולו ומת.
- אבן שישב עליה משה במלחמת עמלק.
- אשת לוט –
עליה – ברוך דיין האמת,
על לוט – ברוך זוכר הצדיקים (אברהם). - בליעת חומת יריחו – כתוב שנפלה אך הכוונה היא שנבלעה (כיון שהיתה מרובעת, לא יכולה ליפול הצידה).
(נד: שליש תחתון)
חלק ב – ברכת הגומל – הודאה על נס פרטי
א. ר"י-רב – ארבעה צריכים להודות (תהלים קז) – יורדי הים, הולכי מדברות, חולה שנתרפא, חבוש שהשתחרר.
ב. צריך מניין ומתוכם שני ת”ח – וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ.
וקשה שלכאורה צריך 10+2.
ג. ניתן להשתמש גם בנוסח אישי + לענות אמן (כפי שקרה כשרב יהודה חלה והתרפא, ורב חנא הודה לה' והוא אמר אמן).
נספח – מזמור קז מחולק ומודגש:
א הֹדוּ לַה' כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד-צָר. ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם.
ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ. ה רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף. ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל-ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל-עִיר מוֹשָׁב. ח יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. ט כִּי-הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא-טוֹב.
י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. יא כִּי-הִמְרוּ אִמְרֵי-אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ. יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר. יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל-ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. טו יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. טז כִּי-שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ.
יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. יח כָּל-אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת. יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל-ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. כא יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה.
כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים. כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה. כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו. כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג. כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל-חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע. כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל-ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם. ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם. לא יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם.
לב וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ.
לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן. לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ. לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם. לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב. לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה. לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט. לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן. מ שֹׁפֵךְ בּוּז, עַל-נְדִיבִים; וַיַּתְעֵם, בְּתֹהוּ לֹא-דָרֶךְ. מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת. מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל-עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. מג מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'.
2 Responses
הכתובית מוציאה אותי מדעתי היא מפריעה להסתנכרן על השיעור.
התשובה שקבלתי איננה פותרת את הבעיה ולדעתי איננה מוצדקת. מספק פעם אחת לראות אותה.
"מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'", מפרש הבעש"ט הק' זצוק"ל, חכם הרוצה להישמר מלהיכנס למצב צרה וסכנה, שיקדים להתבונן בחסדי ה' אף ללא צרה והצלה, כך לא יצטרך להגיע לזאת.