להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
חדש: ציורים של המקרים השונים בדף – מתוך גמרת מאורות הדף היומי – עוז והדר
סיכום דף יומי עירובין דף י
(ט: שליש עליון עד י: 4-)
חלק א – נראה מבחוץ ושווה מבפנים
נראה מבפנים ושווה מבחוץ – כשר.
נראה מבחוץ ושווה מבפנים:
כשר | פסול | |
אתמול |
| ר' יוחנן |
המחלוקת | ר' חייא כותל שצידו אחד כנוס מחברו – כשר (ציורים 67-68). | ר"ש ברבי |
השוואה לחצר | רבה בר רב הונא תירוץ לחצר: בנכנסים כותלי קטנה לגדולה (ציור 70), ואפילו מבחוץ אינו נראה. קשה: והרי זה לבוד? (שהרי הגדולה גדולה מהקטנה רק ב6 טפחים שמתחלקים לשני הצדדים). הוספה: מדובר שהקטנה אינה באמצע, ויש לבוד רק מצד אחד, וכשיטת רבי שצריך פסים משני הצדדים, ולא צריך שיהיו ברוחב 3 טפחים (לכן הגדולה כשרה). דחייה – לפי זה אין סיבה להעמיד את הברייתא דווקא ב-10 ו11 אמות. | קשה מכאן:
|
רב יוסף | אביי: רב יוסף – רב הונא לגבי "לחי המושך עם דפנו של מבוי" (ציור 73) – כשר. (ואגב:
|
|
להלכה | הלכתא למרות שהקשנו מחצר, פוסקים כר' חייא שהביא ברייתא. |
|
[חצר
- 1.כמה צדדים (יב.): רבנן – צד אחד (של 4, או שני צדדים של משהו), רבי – שני צדדים.
- 2.רוחב הפס: רבנן – משהו, ר' יוסי – 3 טפחים (וכן במבוי לדעתו (יד:))].
(י. שליש תחתון)
חלק ב –הרחב מעשר ימעט
א. שיטת ר"י לגבי רוחב הפתח
- במשנה ר"י לא חולק (בניגוד לגובה).
- בדף ב תלינו את זה בשאלה אם לומד מהאולם (20 אמה) או מהארמונות (שלא ברור) או שחולק רק על הגובה בגלל היכר (ואז אולי צריך).
- ברייתא אצלנו – ר"י מתיר יותר מ-10 ברוחב.
עד כמה?
רב אחי – עד 13 ושליש, קל וחומר מפסי ביראות (ששם הקלנו שפרוץ מרובה, והחמרנו עד 13 ושליש).
דחייה:
אי אפשר ללמוד מפסי ביראות, שהרי –
- 1.אולי דווקא שם שהפרוץ מרובה, יש גבול של 13, אך בפתח נקל יותר.
- 2.אולי שם כיון שמקלים, מקלים גם ברוחה, אך בפתח נחמיר יותר (בין 10 ל-13).
(י. 3-)
ב. איך ממעט לדעת רבנן?
- A.תני לוי – נועץ קנה באמצעיתו.
דחיית לוי או שמואל בשמו – אין הלכה כאותה משנה. - B.שמואל-לוי – עושה מחיצה של 4 אמות בגובה 10, כך שמפצל את המבוי לשני מבואות, עם לחי בכל צד (ציור 76).
- C.כרב יהודה – בפתח של 15, עושה פס שלוש במרחק 2 אמות מקצה הפתח (ציור 77) כך ש-5 האמות הצדדיות נחשבות "עומד מרובה על הפרוץ".
למה שלא יעשה כך:(י: 5+)
- 1.1.5 עומד, רווח 3, 1.5 עומד (ציור 80)
- a.עומד מרובה – דווקא כשהעומד מצד אחד.
- b.כי "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה". (על A לא אומרים זאת, כי A כמו כותל מבוי).
- 2.עומד, רווח, עומד, רווח, עומד (ציור 81)
אלא שאי אפשר בגלל "אתי אוירא".
- a.הגמרא מניחה שצריך רוב אוירא משני הצדדים, ולכן מסיקה שעומד כפרוץ – נחשב רוב פרוץ (מח' טו.).
- b.גם אם עומד כפרוץ = עומד, בשביל "אתי אווירא" מספיק שרק בצד אחד יש רוב אויר.
- 3.רווח אמה, 1.5, רווח אמה, 1.5.
אה"נ – אכן אפשר!
איך עושה כר"י, הרי אולי ישתמשו ברווח בתור פתח?
תשובת רב אדא ב"מ – חזקה שלא יניח פתח גדול ויכנס בקטן.