שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – עירובין דף י

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום דף יומי עירובין דף י

(ט: שליש עליון עד י: 4-)

חלק א – נראה מבחוץ ושווה מבפנים

נראה מבפנים ושווה מבחוץ – כשר.

 נראה מבחוץ ושווה מבפנים:

כשר

פסול

אתמול

 

ר' יוחנן

המחלוקת

ר' חייא

כותל שצידו אחד כנוס מחברו – כשר (ציורים 67-68).

ר"ש ברבי

השוואה לחצר

רבה בר רב הונא

תירוץ לחצר:

בנכנסים כותלי קטנה לגדולה (ציור 70), ואפילו מבחוץ אינו נראה.

קשה: והרי זה לבוד? (שהרי הגדולה גדולה מהקטנה רק ב6 טפחים שמתחלקים לשני הצדדים).

הוספה: מדובר שהקטנה אינה באמצע, ויש לבוד רק מצד אחד, וכשיטת רבי שצריך פסים משני הצדדים, ולא צריך שיהיו ברוחב 3 טפחים (לכן הגדולה כשרה).

דחייה – לפי זה אין סיבה להעמיד את הברייתא דווקא ב-10 ו11 אמות.

קשה מכאן:
חצר קטנה שנפרצה לגדולה, רק הגדולה מותרת.

 

רב יוסף

אביי: רב יוסף – רב הונא לגבי "לחי המושך עם דפנו של מבוי" (ציור 73) – כשר.

(ואגב:

  1. 1.אסור להשתמש כנגד הלחי (כר"ל ואביי בדף ט).
  2. 2.אם הוא 4 אמות אז אינו לחי, כי 4 אמות זהו מבוי (כאביי בדף ה).

 

להלכה

הלכתא

למרות שהקשנו מחצר, פוסקים כר' חייא שהביא ברייתא.

 

 [חצר

  1. 1.כמה צדדים (יב.): רבנן – צד אחד (של 4, או שני צדדים של משהו), רבי – שני צדדים.
  2. 2.רוחב הפס: רבנן – משהו, ר' יוסי – 3 טפחים (וכן במבוי לדעתו (יד:))].

 (י. שליש תחתון)

חלק ב –הרחב מעשר ימעט

א. שיטת ר"י לגבי רוחב הפתח

  • במשנה ר"י לא חולק (בניגוד לגובה).
  • בדף ב תלינו את זה בשאלה אם לומד מהאולם (20 אמה) או מהארמונות (שלא ברור) או שחולק רק על הגובה בגלל היכר (ואז אולי צריך).
  • ברייתא אצלנו – ר"י מתיר יותר מ-10 ברוחב.

עד כמה?

רב אחי – עד 13 ושליש, קל וחומר מפסי ביראות (ששם הקלנו שפרוץ מרובה, והחמרנו עד 13 ושליש).

דחייה:

אי אפשר ללמוד מפסי ביראות, שהרי –

  1. 1.אולי דווקא שם שהפרוץ מרובה, יש גבול של 13, אך בפתח נקל יותר.
  2. 2.אולי שם כיון שמקלים, מקלים גם ברוחה, אך בפתח נחמיר יותר (בין 10 ל-13).

(י. 3-)

ב. איך ממעט לדעת רבנן?

  1. A.תני לוי – נועץ קנה באמצעיתו.
    דחיית לוי או שמואל בשמו – אין הלכה כאותה משנה.
  2. B.שמואל-לוי – עושה מחיצה של 4 אמות בגובה 10, כך שמפצל את המבוי לשני מבואות, עם לחי בכל צד (ציור 76).
  3. C.כרב יהודה – בפתח של 15, עושה פס שלוש במרחק 2 אמות מקצה הפתח (ציור 77) כך ש-5 האמות הצדדיות נחשבות "עומד מרובה על הפרוץ".

 למה שלא יעשה כך:(י: 5+)

  1. 1.1.5 עומד, רווח 3, 1.5 עומד (ציור 80)
  2. a.עומד מרובה – דווקא כשהעומד מצד אחד.
  3. b.כי "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה". (על A לא אומרים זאת, כי A כמו כותל מבוי).
  4. 2.עומד, רווח, עומד, רווח, עומד (ציור 81)

אלא שאי אפשר בגלל "אתי אוירא".

  1. a.הגמרא מניחה שצריך רוב אוירא משני הצדדים, ולכן מסיקה שעומד כפרוץ – נחשב רוב פרוץ (מח' טו.).
  2. b.גם אם עומד כפרוץ = עומד, בשביל "אתי אווירא" מספיק שרק בצד אחד יש רוב אויר.
  3. 3.רווח אמה, 1.5, רווח אמה, 1.5.

אה"נ – אכן אפשר!

            איך עושה כר"י, הרי אולי ישתמשו ברווח בתור פתח?

            תשובת רב אדא ב"מ – חזקה שלא יניח פתח גדול ויכנס בקטן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.