הדף היומי – עירובין דף קא

סיכום דף יומי עירובין דף קא

דף קא

(קא. 1+ במשנה – קא: במשנה)

חלק א – דיני בונה

א. סתימה בדלת ארעית

מצד אחד  – דלת שמחוברת לקיר היא חלק מהבניין, וכשסוגרים את הדלת – זה לא בונה.
מצד שני – אם סתם ישים לוח עץ בפתח – זה דומה לבונה ואסור.

מה לגבי דלת ארעית:

במשנה – צריך קשורה + תלויה באוויר.

ורמינהו – מספיק שקשורה.

תשובה: שם יש גורם נוסף:

רבא – היה ציר.
אביי – יש ציר.

לסיכום, התנאים להיתר:

1. קשורה
2. תלויה באוויר או ציר/היה ציר.

דיונים על זה:

1. מיתיבי לשניהם (לפי גרסת הראשונים) – ברייתא שאומרת שצריך קשורה ותלויה וציר!

תשובה: הכוונה או תלויה או ציר.

2. בדלת אלמנה ציר לא מועיל.

[דלת רגילה עשויה משני וחות שמחוברים ע"י בריחים חיצוניים.
דלת אלמנה עשויה או מלוח אחד, או משניים שמחוברים במסמרים ולא בריחים.

3. הנ"ל נכון גם בחדקים שבפרצה (קוצים).
   מוזכר במשנה ובברייתא (סוכי קוצים וחבילין).
4. להלכה בראשונים:
   בדף הבא נראה לגבי נגר הנגרר – שמספיק שקשור.

בעה"מ – זו אכן מחלוקת, והלכה כמשנה בקב. לקולא.
רוב הראשונים – אין מחלוקת, אלא: בדרך כלל אפשר גם נגרר, ואילו אצלנו זה דווקא בפתח של מוקצה שלא משתמשים בו הרבה לכן החמירו.

(קא. באמצע)

ב. עוד דיני בונה (אוהל)

הקדמה:
מהתורה אסור רק אוהל קבע.
מדרבנן אסור גם אוהל ארעי.
אוהל שלא נעשה בשביל החלל שתחתיו (עם שמתי סיר על אבנים) – גם אסור (אבל רק אם יש לו מחיצות).

רב יהודה – הנ"ל מותר אם שם את הגג לפני הדפנות:

1. מדורה (ערימת עצים)
2. ביצים על גחלים או על עצים
3. קדירה על אבנים
4. פוריא – הנחת מיטת עור על הבסיס שלה.
5. חביתא – ערימת חביות בצורת פירמידה.

ג. אגדתא (אגב המילה "חדקים" – קוצים) –

"טוֹבָם כְּחֵדֶק יָשָׁר מִמְּסוּכָה, יוֹם מְצַפֶּיךָ פְּקֻדָּתְךָ בָאָה עַתָּה תִהְיֶה מְבוּכָתָם" (מיכה)

אמר מין לר' יהושע בן חנניא – הטובים שבישראל דומים לקוץ ("טוֹבָם כְּחֵדֶק").

ענה לו: תמשיך את הפסוק – הטובים שבישראל הם "יָשָׁר מִמְּסוּכָה" (מגנים כמו סוכה),

ואילו "טוֹבָם כְּחֵדֶק" –

שמגינים עלינו כמו קוצים,
שמהדקים את הרשעים לגהנום (דוחקים אותם לשם (רמב"ן))

(קא. במשנה ה2)

חלק ב – עמידה ברשות אחת ונעילת דלת ברשות אחרת (כשהמפתח היה ונשאר שם)

תזכורת:

במשנה צח: ראינו שמותר,
במשנה צט. ראינו שלגבי שתייה אסור.

במשנה לגבי נעילה:

ר"מ – אסור,
רבנן – מותר.

בגמרא: מה הדין בכרמלית?

א. תזכורת:

בדף צט. לגבי לעמוד ברשות אחת ולשתות ברשות אחרת (שבזה גם רבנן מודים לר"מ שאסור),
ראינו מחלוקת לגבי כרמלית:

אביי – אסור,
רבא – מותר (כי זה גזירה לגזירה).

ב. הראיה מירושלים

במשנה רבנן מוכיחים שמותר מכך שבירושלים היו עומדים בשוק ומכניסים את היד לחנות ונועלים.
ומקשה הגמרא – הרי ירושלים היא כרמלית, כי דלתותיה ננעלות בלילה, ובכרמלית ודאי מותר.

תשובות:

1. רב פפא – אכן בכרמלית מותר גם לר"מ,
   אך ירושלים בזמן המשנה היתה רשות הרבים, כי נפרצו בה פרצות.
2. רבא – ר"מ אסר גם ברה"ר וגם בכרמלית (למשל לנעול גינה)
   ורבנן באו לחלוק עליו ולהתיר כרמלית, ולזה הביאו את ירושלים כהוכחה.[1]

(קא: 5+)

ג. ת"ר –
מדובר שהמנעול עצמו הוא רה"י (רחב 4 וגובה 10), והמפתח מעל המנעול.
בהתחלה ר"מ אוסר בכרמלית, ובאמצע הברייתא פתאום חוזר בו.

1. A. לגבי השער שבין גינה (כרמלית) לרה"ר –

אם השער נמצא בתוך בית שער (רה"י) – ועומד בתוך בית השער, כמובן שמותר.

אם אין בית שער, אסור להכניס ידו גם מרה"ר וגם מהכרמלית לרה"י.

1. B. לגבי השער בין חנות לרה"ר, ויש איסקופה (כרמלית).

אם המנעול נמוך מ10 (כרמלית) – עומד על האיסקופה (מותר כי זה כרמלית לכרמלית).
אם לא עומד על האיסקופה אסור (כי כאמור – אסור מרה"ר לכרמלית).

אם המנעול מעל 10 (רה"י), ועומד על האיסקופה (כרמלית) – מותר לנעול.

← רואים שר"מ פתאום חזר בו והתיר בכרמלית.

1. C. דעת חכמים בשער החנות – המפתח אינו רה"י אלא מקום פטור,

ולכן מותר להשאיר שם את המפתח ולנעול,
וגם מותר להעביר את המפתח מהאיסקופא למנעול (מכרמלית למקום פטור),

אך אסור להעביר מהמנעול לחלון של רה"י,
כי אמנם מותר לטלטל מ/אל מקום פטור, אבל אסור להחליף דרכו (אפילו לא מכרמלית).

הערות על הברייתא:

אביי – איך רבנן ור"מ7 נחלקו אם המנעול רה"י או מקום פטור?

תשובה: מדובר שהמנעול עצמו צר מ4, אבל בעובי הדלת יש להשלים ל4 –

לר"מ – חוקקים להשלים (ציור 358)
לרבנן – לא חוקקים להשלים.

רב ביבי בר אביי לומד מכאן 3 דברים:

1. שר"מ חזר בו – כאמור.
2. כרי"ח – שמותר להעביר אל/מ מקום פטור, אבל אסור להחליף (להעביר מרשות לרשות דרך מקום פטור).
3. איך רבנן ור"מ נחלקו אם המנעול רה"י או מקום פטור?
   אביי – מדובר שהמנעול עצמו צר מ4, אבל בעובי הדלת יש להשלים ל4 –

לר"מ – חוקקים להשלים (ציור 358)
לרבנן – לא חוקקים להשלים.
[1] נזכיר שבדף צט. למטה, לגבי לעמוד ברשות אחת ולשתות ברשות אחרת (שבזה גם רבנן מודים לר"מ שאסור), האם אסור גם ברכמלית, אביי – אסור, רבא – מותר.
יוצא שרבא לשיטתו שבכרמלית מותר.