להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
סיכום דף יומי עירובין דף קד
(קד. במשנה – קד: במשנה)
המשך המשניות על שאין איסור שבות במקדש.
א. משנה – בוזקים מלח על הכבש שלא יחליקו
נדבר שתי בעיות:
- מצד דיני מקדש.
(שליש)
א. בעיה מצד הלכות מקדש –
במה מדובר – אם במטל את המלח לשם – הרי מוסיף על מבנה בית המקדש,
ואם לא מבטל – הרי שמלח חציצה!
תשובה – מדובר שלא מבטל,
ומדובר ששמים מלח רק כשעולים לכבש שלא לשם עבודה.
- העלאת האיברים להקטרה.
דחייה – זה כן עבודה (הראיה שצריך דווקא כהן).
- העלאת העצים (שזה כשר גם בזר).
(תחילת הגמרא)
ב. מצד דיני שבת
אם יש איסור זה מצד בונה, שמבטל שם את המלח שמפזר ומוסיף על הכבש.
- A. מה מיוחד במקדש?
במשנה משמע שרק במקדש מותר ואילו במדינה אסור,
וקשה מברייתא שמתירה גם במדינה – "חצר שנתקלקלה במימי גשמים, מביא תבן ומרדה בה".
תשובה: אכן אין הבדל עקרוני לגבי זה בין המקדש למדינה, והכל תלוי אם מתכוון לבטל את מה ששם שם או לא.
תבן – לא מתכוון לבטל שם ולכן מותר גם במדינה.
מלח – במדינה מתכוון לבטל ואסור, במקדש לא מתכוון לבטל (כמו שראינו בסיף א) – ומותר.
(באמצע)
- B. ואולי בכל זאת יש משהו מיוחד במקדש לגבי פיזור התבן (מהרש"א) –
כי לגבי המדינה –
רבא – בהתחלה פשוט חזר על נוסח הברייתא שמפזרים תבן בחצר,
אך הקשו עליו מברייתא שאומרת שצריך לעשותאת זה בשינוי,
ואכן רבא תיקן את דבריו ואמר לעשות בשינוי.
ואילו במקדש – לא צריך בשינוי, כי אין שבות במקדש.
(שליש תחתון)
חלק ב – מילוי מבור מים בעזרת גלגל עם דליים: במקדש מותר במדינה אסור
(הגמרא דנה בנושא אחר (קול) ומתוך זה נגיע גם למשנתנו).
א. איסור השמעת קול בשבת
עולא – לא דופקים על הדלת בשבת, משום גזירת השמעת קול.
רבה – לא אסרו אלא קול של שיר.
קושיות על רבה:
- מטפטפים יין על כלי מתכת שיעשה קול לחולה,
אך לא לבריא.
למה לא? כי עושה קול.
ולכאורה מדובר בסתם קול שנועד להעיר אותו, ובכ"ז אסור.
דחייה – מדובר בקול יפה דומה לפעמונים שנועד להרדים אותו.
- לא מוחאים כפיים כמו ביום חול כדי לסלק את הציפורים והחיות מהשדה.
דחייה – שם זה גזירה שלא יעשה כדרך שעושה בחול, כדי שלא ישכח ששבת ויטול צרור לזרוק על הציפורים והחיות (טלטול).
- רב – אסור לשחק בזריקת אגוזים זה על זה. לכאורה משום שעושה קול.
דחייה – האיסור שמא ישווה גומות (הראיה – שאסרו גם משחק דומה בתפוחים שלא עושים קול). - משנתנו – ממלאים מבור במקדש אבל לא במדינה – לכאורה בגלל איסור קול!
דחייה – האיסור מסיבה אחרת – שאם יהיה קל מדי למלא מים – בסוף יבואו להשקות את גינתו או חורבתו (ואת זה לא אסרו במקדש).
(3-)
ב. עוד על האיסור –
אמימר הרשה למלא בגלגל במקום שבו אין חורבה או גינה, וממילא אין חשש שישקה,
אך כיון שראה ששורים במים פשתן בימי חול, אסר שמא ישרו בשבת (מלאכת לש).
(קד: 1+)
ג. חזרה למשנה – גם במדינה יש בור שבו התירו (ביו"ט) – באר הקיר.
במה מדובר? (בהמשך הגמרא (גופא)) –
ברייתא – לא כל הקירות התירו, אלא זו בלבד,
(ולמה?) – וכשעלו בני הגולה מבבל חנו עליה, ונביאים שביניהם התירוה.
והגמרא מתקנת – לא נביאים אלא מנהג אבותיהם.
ולמה נקראת באר הקיר?
- שמואל – שקראו עליה טענות כדי להתירה.
דחייה – אם כך, יש רק באר אחת שנקראת כך, ואילו בברייתא ראינו שיש הרבה.
- רנבי"צ – מלשון נביעה של מים חיים (ירמיהו – כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֶיהָ כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ" – רעת ירושלים נבעה כמו מים שנובעים מבאר מים חיים).
