להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
חדש: ציורים של המקרים השונים בדף – מתוך גמרת מאורות הדף היומי – עוז והדר
סיכום דף יומי עירובין דף כה
(כה. 2+ עד כה: 4-)
הקדמה ותזכורת:
בשטח גדול מבית סאתיים + שלא הוקף לדירה אסור לטלטל (יותר מד"א).
כדי לתקן את זה אפשר:
או – להקיף מחדש לשם דירה (על זה דיברנו אתמול ונראה עוד היום),
או – להקטין את השטח.
בגמרא שני הנושאים מעורבבים זה בזה, כאן נחלק אותם לשלושה חלקים:
א. מקרים שקשורים למיעוט השטח.
ב. מקרים שקשורים להיקף לשם דירה.
ג. מקרים הפוכים: שהיו טובים ואז נהרסו: אחד לגבי שטח והשני לגבי דירה.
חלק א – מיעוט השטח
א. מיעוט באילנות – לא נחשב מיעוט (כי גם בקרפף לדירה שמים אלינות, כמו שראינו אתמול).
ב. בנה עמוד באמצע השטח גבוה 10 טפחים שממעט את השטח (ציור 147) –
גירסא א –
פחות מ3 על 3 טפחים – לא ממעט (לא מקום חשוב)
מעל 4 על 4 – ממעט, כי 4 זה נחשב מקום חשוב,
בין 3ל-4 – רבה – ממעט (גם נחשב חשוב כי זה יותר מלבוד), רבא – לא ממעט.
גירסא ב לקולא (רב שימי) –
3 ומעלה ממעט לכולם,
המחלוקת מתחת ל3 – רבה – מועיל (לא צריך "מקום חשוב"), רבא – לא ממעט.
ג. טח טיט שממעט את השטח
אם הטיט יכול לעמוד בפנ"ע (ללא הקיר) – נחשב מיעוט.
אם לא עומד בפנ"ע:
רבה – נחשב מיעוט (כרגע הוא עומד…), רבא – לא נחשב מיעוט.
(כה. 6-)
ד. היו בדיוק 3 סאים, ועשה קירוי (גג) מעל סאה (ציור 152)
הקדמה – אכסדרה בלי קירות:
שמואל – לא נחשבת רה"י – לא אומרים פי תקרה יורד וסותם.
רב – נחשבת רה"י – פי תקרה יורד וסותם.
המקרה שלנו –
ר' זירא מקל – השטח המקורה הוא נפרד, ויש רק 2 באים – אומרים פי תקרה יורד וסותם.
רבה מחמיר – השטח המקורה אינו נפרד, ויש 3 סאים.
הבנה א – לא אומרים פי תקרה, כמו שמואל.
הבנה ב – מודה שאומרים (כמו רב), אבל כאן זה גג משופע ובזה לא אומרים.
חלק ב – הקפה מחדש לשם דירה (דיני מחיצה על גבי מחיצה)
א. עשה מחיצה לפנים מהמחיצה הקיימת (ציור 148) –
גירסה א –
פחות מ3 לא מועיל (כי זה נחשב מחיצה על גבי מחיצה)
הרחיק 4 טפחים – מועיל (נחשב מחיצה חדשה)
בין 3 ל-4 – מחלוקת (כדלעיל): רבה – מועיל, רבא – לא מועיל.
גירסא ב לקולא (רב שימי) –
3 ומעלה – מועיל,
המחלוקת בפחות מ3 – רבה – מועיל, רבא – לא ממעט.
ויוצא שלרבה שמועיל בפחות מ3 – שמחיצה על גבי מחיצה מועילה!
ב. יש לו תל בתור מחיצה, ובנה מחיצה חדשה –
מקרה א – בנה סמוך לתל (ציור 149) –
הרחיק 4 טפחים – מועיל,
פחות מ4 –
רב המנונא – לא מועיל (כמו רבא לעיל, וכן רב ששת בהמשך),
רב חסדא – מועיל, ואפילו פחות מ3.
יוצא שרב חסדא סובר שמחיצה על גבי מחיצה מועילה, כמו רבה לפי רב שימי.
תחילה הגמרא לא ידע מי אומר מה, אבל אח"כ הביאו מימרא מפורשת,
שמחיצה על גבי מחיצה מועילה לרב חסדא, ולרב ששת לא.
מקרה ב – אם גרים מעל התל, ובנה מחיצות מעל התל (ציורי 151)-
רב חסדא – כאן גם רב ששת מודה שמחיצה ע"ג מחיצה מועילה,
אפילו שהלכתית גם זה מחיצה על גבי מחיצה, בכ"ז מבחינה מעשית התל לא ממש שימש כמחיצה לגרים למעלה, לכן הוספת המחיתה העליונה הוסיפה להם מעשית תחושת מוגנות, לכן היא מועילה גם הלכתית.[1]
(כה. שליש תחתון)
ג. בעי רבה בב"ח: בנה מחיצה ע"ג מחיצה, ואז המחיצה התחתונה שקעה בשבת באדמה, כך שפתאום העליונה נעשתה המחיצה היחידה כאן.
מבחינת מחיצה ע"ג מחיצה – ברור לגמרא שזה מועיל,
אבל יש בעיה אחרת – זו מחיצה שנעשתה בשבת, האם זה מועיל?
ניסיון תשובה: בברייתא – מחיצה שנעשתה בשבת נחשבת מחיצה.
דחייה: זה מדאורייתא (שהזורק לתוכה חייב), אבל אולי מדרבנן עדיין אסור לטלטל בה.
[אגב, לגבי קנייה בנכסי הגר –
מחיצה על גבי מחיצה לא מועילה,
וגם לא אם המחיצה התחתונה שקעה אח"כ (זה כמו ששם לפת בתוך בור קיים, שלא קונה גם אם אח"כ הלפת השרישה].
(כה: 2+)
חלק ג – מקרים הפוכים – שהיו בסדר ופתאום לא:
א. לגבי בית סאתיים – קרפף (סאתיים בדיוק) שנפרץ במלואו לחצר (ציור 155)
ר' זירא אוסר לטלטל בקרפף, בגלל שהתווסף לקרפף שטח וכעת הוא יותר מסאתיים.
איזה שטח?
אם החצר – הרי החצר מוקפת לשם דירה,
אלא מסביר אביי – התווסף השטח של בסיס החומה עצמה.
[רב יוסף תחילה חשב שהסיבה לאסור אחרת: מצד הדין שהוא פרוץ למקום שאסור עליו –
אך זה נכון רק לרבנן,
לר"ש זה מותר (שהרי לר"ש רק מבית לצר/קרפף אסור, אך בין חצר וקרפף מותר (כג:)).
וגם רב חסדא סובר שהבעיה מצד שטח החומה:
כי לגבי מקרה דומה אמר שהקרפף אסור והחצר מותרת,
ולמה?
אם כי זה פרוץ למקום אסור לו (כרבנן שחולקים על ר"ש) – הרי אז אמור לאסור תמיד את הצר יותר, ולא דווקא את הקרפף, אלא כנראה שרב חסדא כר"ש וזו לא הסיבה,
אלא הסיבה – בגלל השטח של החומה עצמה, כנ"ל.
(דילוג כה. 6- עד כה: באמצע)
ב. לגבי היקף לדירה – בוסתן צמוד לארמון שנפל הקיר המשותף (ציור 158)
סיפור הרקע: כשהקיפו את הבוסתן בקירות החיצוניים שלו – לא התכוונו לשם דירה,
אך כשבנו את הקיר המשותף בינו לארמון – פתאום החליט לעשות פתח בארמון והתכוונו לשם דירה.
ואז דווקא אותו קיר משותף נפל, ונשאר קיר פנימי יותר.
רב ביבי – מותר (עדיין נחשב מוקף לדירה, כי הקיר הפנימי כעת משמש את הבוסתן, והוא נבנה לשם דירה (של הארמון עצמו)).
רב פפי – אסור (רק הקיר החיצוני נחשב דירה לבוסתן, הקיר הפנימי נבנה כדירה רק לארמון, וצריכים לשבור 10+ אמות ולגדור שוב).
[1] מה זה שונה ממה שראינו אתמול לגבי כשבונה מחיצה מעל שפת הנהר שאביי אמר שם שזה מחיצה מעל מחיצה ולא מועיל? ואולי אכן זו מחלוקת (רשב"א ועוד). ואולי יש לחלק ששם זה מחיצה של שביל, שהם לא באמת צריכים מחיצה והם רק מוסיפים אותה בשביל הצורך ההלכתי, לכן א"א לומר שזה מועיל להם מעשית. לעו"ז כאן הם עושים את זה כי זה באמת מועיל להם מעשית כי הם גרים שם.