להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
ציורים להמחשה מבית מאורות הדף היומי – עוז והדר
סיכום דף יומי עירובין דף לב
(לא: במשנה – לב: במשנה)
א. המשנה וביאורה:
- A. בהנחת עירוב תחומין (בניגוד לעירוב חצרות) צריך כוונה לקנות שביתה, לכן אם שולח שליח צריך שליח עם דעת (ולא חש"ו) ושרוצה לקנות שביתה (בניגוד למי שאינו מודה בעירוב כמו כותי).
- B. יכול לשלוח ביד חש"ו או קוף, אם הלה מביא לשליח אחר שיניח בסוף.
חששות אפשריים:
- אולי הראשון לא יביא לשני? רב חסדא – בעומד ורואהו.
- אולי השני לא ימלא שליחותו? רב יחיאל – חזקה שליח עושה שליחותו.
ב. חזקה שליח עושה שליחותו
בדרבנן – אומרים חזקה (כמו בעירוב תחומין).
בדאורייתא – רב נחמן – לא, רב ששת – כן,
- A. ראיות לרב ששת שכן:
- שיכול להניח שהכהנים הקריבו את העומר עד חצות היום.
דחיית רב נחמן: שם זה חזקה מיוחדת לבי"ד של הכהנים.
הערות:
- זה מפורש במשנה – "לפי שיודעין שאין בי"ד מתעצלין בו".
- יש איכא דאמרי שמשתמשת בזה דווקא כראיה לר"נ (שדווקא שם יש חזקה), ורב ששת דוחה – חזקת הבי"ד היא שממהרים עד חצות, אך גם בלעדיה יש חזקת שליח עד הערב.
- שיכולה להניח שהכהנים הקריבו עליה קרבן לידה/זיבה עד הערב.
דחיית רב נחמן כנ"ל: שם זה חזקה מיוחדת לבי"ד של הכהנים.
(לב. באמצע)
- האומר לחברו שיקח תאנים מעציו – באופן עקרוני יכול להניח שבעה"ב יעשר עליהם.
דחיית רב נחמן – שם הוא לא סתם שליח אלא זה פירות שלו, ויש חזקת "חבר אינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו".
- B. דיון בברייתא לגבי מעשר
מצבים בהם אין מחלוקת:
- אכילת עראי – ודאי פטור.
- לא לקח כמות ברורה – ודאי חייב.
- בעה"ב עם הארץ – ודאי חייב מספק.
המחלוקת באכילת קבע + כמות ברורה (כלכלה) + בעה"ב חבר:
רבי – לא צריך להפריש, כי חזקה שבעה"ב החבר הפריש (אפילו שזה שלא מן המוקף, מוטב יחטא בזה ולא יחטא האוכל באכילת טבל).
רשב"ג – צריך להפריש, כי חזקה שבעה"ב החבר לא יפריש שלא מן המוקף.
[מיהו האדם האוכל?
ודאי שהוא חבר, כי עם הארץ כלל לא יציית לדברי הברייתא להפריש,
אך אז מה כוונת דברי רבי – "ולא יאכילו לעמי הארץ טבלים"?
רבינא – מדובר שבעה"ב (חבר) אמר לעם הארץ, וגם חבר אחר שמע ולקח.
(לב: במשנה)
חלק ג – צריך להניח את העירוב במקום נגיש (כמו שבית הוא נגיש).
- A. דוגמא למקרה לא טוב: אם שמתי על עץ, והתכוונתי לקנות שביתה בקרקע ליד העץ.
הבעיה: אם הענף 4על 4 בגובה 10 – העירוב ברה"י ואילו אני ברה"ר, ואני לא יכול לקחת את העירוב. - B. שתי קולות:
- אם הבעיה בלקיחת העירוב זה רק איסור דרבנן – העירוב מועיל.
הסבר: הקולא בנויה של שתי הנחות:
- מספיק שיכול לקחת את העירוב בבין השמשות.
- רבי: איסורי שבות (דרבנן) לא אסורים בבין השמשות.
דוגמא מהמשנה: אם שמתי מתחת ל10 זה עירוב.
למה זה טוב? הרי יש כאן איסורי דרבנן: זה גם שימוש בעץ וזה גם כרמלית,
אלא שזה מותר כי אלו רק איסורי דרבנן.
(מהמשך הגמרא) – וגם אם העירוב רחוק מגזע העץ – אני יכו ללכת פחות פחות מד"א, שגם זה דרבנן).
- הקלות לגבי הגדרת רשות היחיד:
- רבא – בעיר מוקפת מחיצות, גם השטח מחוץ לעיר עד עיבורה של עיר (70) – נחשב רשות היחיד (רק לגבי עירוב תחומין כמובן)!
לפי זה במקרה של המשנה: אם העץ נמצא בעיבורה של עיר – בכל מקרה העירוב מועיל, כי גם אני וגם העץ ב(כאילו) רשות היחיד.
(לב: 6-)
- רבא – המקום שבו אני שובת כולל ריבוע של 4 על 4 אמות, ונחשב כאילו מוקף מחיצות (כאילו רה"י).
לפי זה המקרה של המשנה – לכאורה לא מובן. הרי שבתתי ליד העץ, אז גם אני וגם העירוב ב(כאילו) רשות היחיד!
תשובה: המשנה שאסרה מעל 10 מדובר שזה על ענף בגובה 10 ובמרחק יותר מ4 אמות ממני, וזה איסור תורה (מרה"י לרה"ר).
אך עדיין קשה: אני יכול להמשיך להחזיק את העירוב מעל הענף, ורק כשאגיע לשטח שבו שבתתי להוריד אותו לתוך ה(כאילו) רה"י שלי.
תשובה: מדובר בענף שבהתחלה גבוה מ10 אבל אז יורד מתחת ל10, ואמנם לכאורה זה כרמלית, אך מדובר בענף שהרבים מקטפים עליו – לכן הוא רה"ר דאורייתא.
תגובה אחת
שלום רב
חסרים הרבה דפים.גדעון