להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
ציורים להמחשה מבית מאורות הדף היומי – עוז והדר
ועוד כמה ציורים מדף לד שהכנסו לשיעור הזה
סיכום דף יומי עירובין דף לג
(לג. 5+ עד לד. 3-)
תזכורת: צריך שיוכל לקחת את עירובו בשבת
הקולא לפי רבי: מספיק שיכול לקחתו בבין השמשות.
ולרבי – איסורי שבות לא נאסרו בביה"ש,
לכן אם העירוב מתחת לי"ט זה בסדר, אפילו שיש איסור שבות להשתמש בעץ (כולל לקחת ממנו משהו) וטלטול מכרמלית לרה"ר.
אך לחכמים – גם איסורי שבות נאסרו בביה"ש, ולכן עירובו לא עירוב.
הסתייגות בברייתא: נתנו על כלכלה, אפילו מעל י' – עירוב.
למה, הרי הוא ברה"ר ועירובו ברה"י?
- רבינא:
הניח כלכלה שמחוברת לענף, ובענף עצמו אין 4 טפחים, לכן אינו רה"י,
אך בכלכלה עם חקיקה בענף יש.
הנחות:
- כר"י – צריך שהעירוב יהיה מונח על מקום 4, אחרת לא נחשב מונח, לכן צריך את הכלכלה שביחד עם הענף יהיו 4.
[הברייתא של ר"י – נעץ קורה והניח הערוב עליה, והתכוון לשבות בתוך ארבע אמות לקורה, אם הקורה גבוהה י"ט, צריך שתהיה רחבה 4].
- כר"מ – חוקקים להשלים, לכן לגבי הנחת העירוב נחשב שיש 4 (ציור 166)
- לא נחשב רה"י –
למרות שלרי"ס הגלילי לכאורה נחשב רה"י (כמו טרסקל מעל קנה, שאומרים "גוד אחית מחיצתא" (ציור 167),
אך כאן לא נחשב רה"י, כי "לא הדרן מחיצתא" שהרי הסל איננו שלם ואנו מסתמכים על חוקקים להשלים, ובזה אין גוד אחית.[1]
(לג: 6-)
- רבי ירמיה:
כיון שיכול ע"י איסור שבות (כרבי) לנטות את הכלכלה ולהביאה לתוך גובה י' – עירוב (ציור 168)
למה יכול? תוס': 1. כל עוד חלק מהידית עדיין ברה"י זה מותר מדאורייתא. 2. הטרסקל עצמו ארבעה טפחים, ואם מכניסו למתחת לגובה י' זה כרמלית, ויוצא שרק טלטל מרה"י לכרמלית.
החידוש בזה: לא רק שאיסורי שבות לא מפריעים, אלא אפילו שעי"ז העירוב ברשות אחרת אנו אומרים שכיוון שיכול להביאו – עירוב (לעומת זאת כשרבי אמר זאת במשנה, הוא דיבר על מקרים שאמנם יש איסורי שבות, אך העירוב בכרמלית ולא ברה"י. אמנם גם רבי, אם הענף לא ייהיה כזה שרבים מכתפים עליו, יאפשר להעביר דרך הענף אל הגזע, אך אז בשום שלב הוא לא הוציא את זה מחוץ לרה"י).
קושיות:
- רב בר שבא – משנה (לח.) שגם כשעושה עירוב ביו"ט צריך להוליך העירוב למקום השביתה.
ולמה צריך להוליכו בפועל? הרי מספיק יכול להוליכו ביו"ט בביה"ש?
ר' זירא – גזירה אטו יו"ט שחל במוצ"ש, שאז לא יכול להוליכו (איסור הוצאה).
- הניח עירובו על כותל, והתכוון לשבות מעל ארון הסמוך לכותל, אם הכותל מעל י' אז עירובו עירוב, שכך שניהם ברה"י, אם הוא נמוך – אינו עירוב (ציור 170).
והרי אם רוצה יכול להשכיב את הארון, כך שגובהו יהיה נמוך מ-10 ויהיה כרמלית, ואז יכול לקחת את העירוב? (ציור 171).
תשובות:
- ר' ירמיה – הארון מחובר במסמרים לכותל.
- רבא – אם יטה את הארון, יוצא שמקום שביתתו על הארון יצא אל מחוץ לד"א ממקום שביתתו, וזה כבר לא נחשב מקום שביתתו (ציור 173)
[1] רש"י לג: בד"ה הראשון בעמוד מביא עוד סיבה למה אינו רה"י, כי גם אם למעלה יש רוחב 4 טפחים, כיון שלמטה אין זה לא רה"י. לא ברור לי האם סברא זו חולקת על רי"ס הגלילי שאומר שאם נעץ טרסקל על קנה זה כן רה"י.
תגובה אחת
א"א ליחצו כי אם לחצו