הדף היומי – עירובין דף לו

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי עירובין דף לו

(לו. 1+ עד לו: במשנה)

השיעור היום הוכן והועבר על ידי ר' נפתלי רמתי.

חלק ראשון – בירור בדעת רבי יוסי

הגמרא דנה בדעת רבי יוסי, יש לכאורה סתירה מול המשנה שראינו במקוואות, שכן במשנתינו רבי יוסי היקל והכשיר ספק עירוב, ובמקוואות בספק טמא אפילו מדרבנן רבי יוסי החמיר?

הגמרא מביאה שלושה תירוצים אפשריים:

1. 1.רב הונא בר חיננא: בטומאה (מקוואות) מחמירים מכיוון שיש לזה שורש מהתורה ואנשים יבואו להקל בספק טומאה דאורייתא, ואילו בעירובין לר' יוסי תחומין דרבנן ומכיוון שאין בתחומין דמיון לשאר מלאכות שבת לא יבואו לטעות ולהקל בספקות שבת.
2. 2. רבי יוסי באמת מחמיר כמו במשנה במקוואות, ובמשנתינו זו דעת אבטולמוס רבו.
3. 3.רבא: במקוואות מדובר בספק טבילה באדם שחזקתו טמא, ואילו בעירוב מדובר על אוכל תרומה שחזקתו מלכתחילה היא טהרה.הגמרא שואלת לגבי חזקת טהרת המקווה שהיה מלא 40 סאה, ומעמידה שמדובר במקווה שמראש לא נמדד ואין לו חזקה.

בהמשך לתירוץ של רבא הגמ' מביאה ברייתא מהתוספתא שמסבירה באופן דומה את דעת ר' יוסי:

א.       עירב בתרומה טהורה וספק נטמאה מבעו"י ספק משחשיכה – עירוב כשר.

ב.       עירב בפירות טבל שספק אם נתקנו מבעו"י או משחשיכה- עירוב כשר.

ג.        עירב בתרומה ספק טמאה ספק טהורה. – עירוב פסול.

ד.       עירב בפירות ספק טבל ספק מתוקנים. – עירוב פסול.

הגמ' מתקשה במקרה ב. שהרי לפירות יש חזקת טבל מדוע הכשרנו? ומעמידה שמדובר במקרה אחר שפירות שספק נדמעו (שני פירושים ברש"י) מבעו"י ספק משחשיכה וגם כאן יש חזקת כשרות.

חלק שני – ספק מסוג שונה בעירוב:

רב שמואל ב"ר יצחק שאל מר"ה: לגבי שתי ככרות אחת טמאה ואחת טהורה וספק לנו איזו מהן היא הטהורה, ואמר ערבו לי בטהורה (כלומר ערבו בשתיהן וממילא אחת טהורה)?

השאלה קשה גם בדעת ר"מ וגם בדעת ר"י: לר"מ במשנתינו שמחמיר ייתכן שכאן יקל מכיוון שכאן בודאות יש ככר כשרה. לר"י שבמשנתינו מיקל כאן ייתכן שיחמיר משום שבמשנתינו הוא יודע באיזה ככר הוא מערב, כאן אין לו מושג באיזה כיכר הוא מערב.

רב הונא תירץ שגם לר"מ וגם לר"י צריך שיידע באיזה כיכר הוא מערב כי צריך שתהיה הסעודה ראויה לו מבעו"י, וממילא העירוב בספק כזה פסול.

חלק שלישי – השלכות מהאבחנה מתי חל העירוב בסוף יום שישי או בתחילת ליל שבת.

שני דיונים בנושא זה:

דיון 1: מתי חל או מתחלל הקדש ביחס לזמן שחל העירוב:

א.       שאל רבא את רב נחמן: אדם שהקדיש כיכר שיחול מכניסת שבת: ביום שישי אמר על הכיכר היום חול ומחר קודש. מאחר ובכיכר של קודש העירוב פסול השאלה מתי חל העירוב. – רב נחמן תירץ לו שעירובו כשר.

ב.       שאלה הפוכה: אם אמר היום קודש ומחר חול? ר"נ השיב שעירובו פסול.

רבא הקשה מה ההבדל בין שני המקרים?

ר"נ השיב לו: לכשתמדוד\תאכל כור של מלח אסביר לך (רש"י בשבת: לכשתעיין זמן רב תוכל לדעת)

והסביר ר"נ: שחלות הקדש תלויה בדעת המקדיש ולכן המקדיש מעדיף להחיל פעולה ודאית וממילא בביהשמ"ש הוא לא פועל ולכן אם מראש הכיכר היתה של חול העירוב חל, אחרת פסול.

ההו"א של רבא בשאלתו היא: שהמערב מעוניין לפעול בעניין ההקדש כרצונו גם בזמן ספק באופן שיחול עירובו, וממילא במקרה השני גם יחלל בתוך ביהשמ"ש בדיוק בזמן כניסת השבת אף שזה קורה בזמן לא ידוע בתוך ביהשמ"ש (תוס': ולדעת רבא העירוב נקנה בתחילת כניסת שבת)

דיון נוסף בזמן חלות העירוב:

הגמ' מביאה משנה ממסכת טבול יום: כלי שהוא טבו"י ומחכה להערב שמש ע"מ להטהר, ושאבו בו מתוך חבית משקה של מעשר ראשון טבל שלא הופרשה ממנו תרו"מ. אומרת המשנה שני דינים:

1. 1.אם אמר שלכשתחשך המשקה בכלי יהיה תרומת מעשר על החבית דבריו קיימים.
2. 2.אם אמר שלכשתחשך המשקה בכלי יהיה עירוב תחומין – לא אמר כלום.

רבא מסיק מהדין השני במשנה שהעירוב נקנה בסוף יום שישי ולא בתחילת ליל שבת ולכן המשקה שבכלי עדיין טבל וממילא העירוב לא תופס. (כאמור התוס' דייקו שזה פירושו של רבא במשנה אבל דעתו עצמו היא שהעירוב חל בכניסת שבת כמו שעולה מהגמרא בדף ל"ח)

רב פפא: חולק וסובר שזה לא מוכרח ויכול להיות שקניין העירוב חל בתחילת ליל שבת, אבל יש דין מיוחד בסעודת העירוב שצריכה שתהיה ראויה מבעו"י.