להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
חדש: ציורים של המקרים השונים בדף – מתוך גמרת מאורות הדף היומי – עוז והדר
סיכום דף יומי עירובין דף ה
(ד: 7- עד ה: 2-)
הקדמות:
- 1.קורה – משום היכר או משום מחיצה (אולי זה קשור לאפשרויות בדף ב – היכר או פתח ההיכל).
יש שתי דעות האם מותר לטלטל מתחת לקורה. - 2.חצר – חמורה ממבוי בזה שצריכה 2 פסים או פס רחב (4 טפחים).
פירצה בחצר – מספיק עומד מרובה על הפרוץ, בתנאי שאין פרצה גדולה מ10.
(במבוי – נראה מחר מחלוקת איזו פרצה פוסל (רב הונא – 4 טפחים, רב הונא ברדר"י – מעל 10 אמות).
מבוי שרוחבו גדול מאורכו נחשב חצר.
א. משך הגבהת הקרקע כשהקורה גבוהה מדי
רב יוסף – טפח, שהרי הקורה עצמה טפח, כך שהפתח כרגע בגובה 20.
אביי – 4 טפחים.
סברת אביי:
- 1.צריך היכר, ואסור לטלטל מתחת לקורה וממילא צריך שההגבהה תהיה גם לא מתחת לקורה.
- 2.(3) צריך היכר, ומותר לטלטל מתחת לקורה, ובכל זאת – ההיכר שלמטה אינו כמו ההיכר שלמעלה.
- 3.(4) הקורה יוצרת מחיצה, והמינימום של מקום עם מחיצה זה 4 טפחים.
- 4.מן הדין טפח, ודורש 4 שמא הטפח יטושטש עם הזמן.
ב. משך החקיקה בקרקע כשהקורה והכתלים נמוכים מדי
צריך לחפור כאורך המינימלי של מבוי –
רב יוסף – 4 טפחים, אביי – 4 אמות.
- A.ראיה לרב יוסף(ציור 17)
ר' אמי ור' אסי – פרצה עד 10 לא פוסלת, בתנאי שאינה ב4 הטפחים הצמודים לקורה.
דחייה – בעשיית מבוי המינימום הוא 4 אמות. אבל במבוי בנוי, אז מספיק 4 טפחים.
- B.ראיות לאביי –
- 1.מבוי צריך שתי חצרות, והרי כל פתח הוא 4 טפחים.
דחייה: 1. הפתחים בקיר האמצעי (דחייה – כשהרוחב גדול מהאורך זה חצר). 2. הפתחים בפינות באלכסון (ציור 21). - 2.כשיש כותל שבנוי כמו לחי ולא נבנה לשם כך, אם ארוך 4 אמות – אינו לחי וצריך לחי אחר.
דחייה – זה לא קשור לאורך המינימלי של המבוי עצמו.
ג. המשך דיון על המקרה הנ"ל – שיש כותל בצורה של לחי.
- A.איפה ישימו את הלחי הנוסף?
- 1.רב פפא – בצד השני (ציור 22).
- 2.רב הונא ברדר"י – באותו צד אך בצורה בולטת (צר או רחב מהכותל וכד') (ציור 23-26)
- B.האם במבוי יש את הכלל של עומד מרובה על הפרוץ (למשל אם הכותל 4 מתוך 7).
רב הונא ברדר"י – כן, וכן רב אשי אפילו ב4 מתוך 8 (ממה נפשך).
המקור – קל וחומר מחצר.
כי חצר > מבוי לגבי הצורך בפסים.
דחיית רב הונא – לגבי פרצות מבוי > חצר (ראה בהקדמה),
ואילו לרב הונא בזה מבוי = חצר.
רב הונא – משמע שלא (כי אי אפשר ללמוד מחצר).