להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
חדש: ציורים של המקרים השונים בדף – מתוך גמרת מאורות הדף היומי – עוז והדר
סיכום דף יומי עירובין דף ז
(ו: 11- עד ח. שליש, ובסוף העמוד שליש תחתון עד 7-)
המשך מבוי מפולש
תזכורת:
- במבוי מפולש –
רב – ת"ק – צה"פ + לחי/קורה
שמואל – חנניה –
ב"ה – דלת + לחי/קורה,
ב"ש – שתי דלתות.
- במבוי עקום,
רב – מפולש (ישים בפינה צורת הפתח ולחי בכל פתח) (ציור 29)
שמואל – סתום (לחי בפתחים ובפינה) (ציור 32)
חלק א – פסיקת ההלכה לגבי מבוי עקום
א. פסיקה סותרת בנהרדעא –
מצד אחד החמירו כרב שנחשב מפולש,
מצד שני החמירו כשמואל שכדי לתקן מבוי מפולש צריכים דלת ולחי/קורה.
והא תניא – מי שפוסק כתרי חומרי (למשל של ב"ה וב"ש) נחשב כסיל?
תשובה –
- רנבי"צ – באמת פסקו רק כרב,
ובאמת גם רב למעשה מחמיר כשמואל בתיקון מבוי מפולש. - רב שיזבי – לא עושים שתי חומרות סותרות,
אך כאן המחלוקות לא תלויות זו בזו והחומרות לא סותרות.
הערות צדדיות:
- דוגמא לפסיקות שכן סותרות:
לגבי שדרה שחסרה חוליות – פסיקה בטומאת מת כב"ה ובטריפה כב"ש. - והרי ר"ע כן עשה שתי חומרות סותרות:
נהג באתרוג שליקט בא' שבט של שנה 3 כשתי חומרות סותרות (מעשר עני כב"ה ומעשר שני כב"ש) –
תשובה: נהג רק כב"ה, אלא שהסתפק מה ב"ה אמרו – א שבט או טו בשבט]. - לגבי הברייתא שלא נוהגים כשתי חומרות, יש סתירה:
מצד אחד – הלכה כב"ה,
מצד שני – הרוצה לנהוג כב"ש או כב"ה נוהג, העיקר שיהיה עקבי.
תשובות:
- הרישא לפני הבת קול והסיפא אחרי.
- הרישא חכמים שמשגיחים בבת קול והסיפא ר' יהושע שלא משגיח בבת קול.
- באמת הלכה כב"ה, והברייתא רק התכוונה להביא דוגמה לזוג שנחלקו ביניהם בהרבה דברים, ושצריך להיות עקבי בזה].
(ח. שליש תחתון)
ב. פסיקת ההלכה בסורא – שמו בפינה מחצלת מגולגלת
והקשה רב חסדא – זה לא לפי אף שיטה!
שהרי לרב זה נחשב מפולש וצריך צה"פ,
ולשמואל זה נחשב סתום וצריך לחי (ואילו מחצלת מגוגלת אינה לחי, אא"כ יחברו אותה עם יתד לקיר).
(ז. שליש תחתון)
ב. חלק ב – רב יוסף: מבוי שמפולש לא לרה"ר אלא:
- בשם ר"י-רב: לכרמלית או שתי כרמליות –
בזה מודה חנניה שגם לב"ה מספיק צה"פ + לחי/קורה. - בשם ר"י: לרחבה (השטח שמאחורי הבתים), אפילו שיש בה פרצה כנגד המבוי לרה"ר (41)
נחשב מבוי סתום, ואין צריך כלום בין המבוי לרחבה
.
(דילוג ז. 1- עד ח. 5+)
- a. הגבלות על רב יהודה –
- רב יוסף –
גם רב יהודה מודה שאם המבוי כלה לצד הרחבה, כך שקיר הרחבה ממשיך את קיר המבוי, שאסור (נחשב מפולש). (ציור 43)
ורב משרשיא – מוסיף על זה גזירה נוספת: גם אם כרגע זה לא לצד הרחבה, אבל זה רחבה של יחיד – חוששים שבעתיד יבנה בית ואז זה כן יהיה לצד הרחבה.
- רבה – מותר רק כשהפתחים לא זה נגד זה. (ציור 44)
(ז. 1-)
- b. האם רב חולק על רב יהודה (לגבי מבוי שפתוח לרחבה שנחשב סתום)?
אביי – רב חולק,
כי אמר לגבי במבוי שפתוח לחצר – שהמבוי אסור (לכאורה כי נחשב מפולש). (ואילו החצר מותרת).
ומה שרב יהודה אסר זה לא בשם רב אלא בשם שמואל.
ורב יוסף מסכים (הוא לא יודע בשם מי רב יהודה אמר את זה, הוא רק יודע שהיה מקרה שבו רב יהודה פסק כך).
דוחה רב ששת: אין מחלוקת, וגם רב מסכים שנחשב סתום,
ובמקרה של החצר אסר לא כי נחשב מפולש (בעיה במחיצות),
אלא כי החצר לא עירבה (שיתוף מבואות) עם המבוי, ואז כיוון שלבני המבוי אסור להוציא אל החצר, גם אסור להם לטלטל במבוי עצמו (כל הפרוץ למקום האסור לו – אסור לטלטל בו (במבוי)).
אבל:
- במבוי הפתוח לרחבה לעו"ז, אין צורך בשיתופי מבואות.
- בחצר לעומת זאת מותר לטלטל, כי היא לא פרוצה למבוי אלא יש לה כותל מכאן ומכאן (=גיפופין. נראה מבחוץ ושווה מבפנים).
(ח. 1+)
- c. למאי דסליק אדעתין (כלומר להבנת אביי) – רב ורב יהודה נחלקו בשני דברים:
- האם המבוי נחשב מפולש (גם אם עירבו) –
לרב – נחשב מפולש
לרב יהודה (שמואל) – נחשב סתום.
הסבר המחלוקת:
לרב – כיוון שכשמסתכלים מהמבוי לכיוון הרחבה רואים את רה"ר מהצד השני – זה דומה מדי למבוי מפולש (כפי שגם רב יוסף אומר שרב יהודה מודה כשהמבוי פתוח לצידי הרחבה),
ואילו רב יהודה – לא חושש לזה, אלא רק במקרה של רב יוסף.
- מדויק שיש עוד מחלוקת:
מבוי שפתוח לחצר סתומה – ולא עשו עירוב:
לרב – המבוי מותר (מדויק מזה שאסר רק כשהחצר פרוצה לרה"ר),
לר"י – המבוי אסור (מדויק מזה שהתיר כשפרוץ לרחבה (רחבה לא צריכה עירוב), אבל אם פרוץ לחצר ואין עירוב – אסור).
הסבר המחלוקת: האם נראה במחוץ ושווה מבפנים נחשב מחיצה:
לרב נחשב מחיצה,
לר"י לא נחשב, ולכן המבוי פרוץ למקום האסור לו ואסור בטלטול.
[אך כל זה רק לאביי.
לרב ששת אין ביניהם מחלוקת:
- לא נחשב מפולש.
- אם לא עשו עירוב – אסור (נראה מבחוץ ושווה מפנים אינו מחיצה לגבי עירוב)].
