הדף היומי – עירובין דף עב

סיכום דף יומי עירובין דף עב

(עב. במשנה – עב: במשנה)

משנה

כמה חבורות של אנשים במבנה אחד:[1]

אם הם בחדרים/דירות נפרדים – נחשבים מחולקים, וכל קבוצה  משתתפת בעירוב בפנ"ע.

אם הם בטרקלין עם מחיצות ארעיות –

ב"ש – עדיין נחשבים מחולקים,
ב"ה – נחשבים אחד.

גמרא –

א. באיזה גובה מחיצה המחלוקת?

הגמרא עוסקת ב3 רמות של מחיצה, ומביאה 4 דעות לגביהן (שתי גרסאות בר"נ, ומחלוקת ר' חייא ור"ש ברבי). נראה אותם מהמחמיר למקל:

(עב: 1+)

ב. מיתיבי – ברייתא כחלק מהדעות:

ר' יהודה הסבר אומר בדיוק כמו הלשון בדעה השנייה באמוראים:
מחלוקת במחיצות שלא מגיעות לתקרה, אבל במגיעות לתקרה לכו"ע מחלק.

על הדעה הראשונה באמוראים ועל ר"נ 1 – זה ודאי תיובתא.
מה לגבי ר"נ 2? יתכן שגם הברייתא כר"נ 2,  שכוונת הברייתא שנחלקו גם בפחות וגם ביותר מ10.

אז למה הברייתא לא הזכירה שמחלוקת גם בפחות?
כדי להשמיע כוחם של ב"ה שמקלים אפילו במעל 10 (כח דהיתרא עדיף).

ולהלכה – ר"נ-רב: הלכה כמו הברייתא.

רנבי"צ – כך גם מדויק מהמשנה, שמודים ב"ה בחדרים,
והרי אם זה חדרים ממש – פשיטא שמחלק,
אלא כנראה הכוונה למחיצות שמגיעות לתקרה.

(עב: באמצע)

ג. תנא – עוד הגבלות בברייתות (לפי תוס') –
גירסא א –
כשמחלקים (בין לב"ה ובין לב"ש) – זה דווקא כששמים את העירוב בבית אחר בחצר.
אבל אם שאר הבתים שמים את העירוב אצלם בטרקלין, כל בני הטרקלין נחשבים אחד ולא צריכים לתת כלום.

גירסא ב להפך –

כשלא מחלקים – זה דווקא כשהעירוב מונח אצלם בטרקלין,
אבל אם נתנו העירוב לבית אחר – בכל מקרה מחלקים.

לפי זה, כמי הברייתא הבאה:
אם נתנו את העירוב בבית אחר – לא מחלקים.
לגירסא א – כב"ה (כי בבית אחר זה בדיוק המחלוקת, וב"ה סוברים שלא מחלקים).
לגירסא ב – כאף אחד (שהרי בבית אחר לכו"ע כן מחלקים).

[1] מדובר שלכל אחת פתח נפרד לחצר, או שיש מסדרון ולכל אחת פתח נפרד למסדרון (כמו בבניינים בימינו). אבל אם זה חדר לפנים מחדר – הדין משתנה.