הדף היומי – עירובין דף עח

סיכום דף יומי עירובין דף עח

השיעור הוכן והועבר על ידי ר' נפתלי רמתי.

(עז: 1- עד עח: במשנה)

(חלק ראשון שו"ע שע"ב סעיף י"ב) כיצד הופכים זיז 4X4 להתיר תשמיש הכותל:

ר"נ בשם רבב"א:

1. 1.בכותל נמוך מ 20 טפחים:

זיז (מדף בולט מהקיר) 4X4 טפחים והוא בגובה נמוך מי"ט אינו ממעט את הכותל ולכן כמו בדף הקודם יכול להשעין עליו אפילו סולם צר שאין בשליבותיו רוחב ד"ט ואז הוא ממעט את הכותל לצורך השימוש בראש הכותל, אבל אם לא השעין את הסולם על הזיז אלא על הכותל בצידו של הזיז, זה לא עוזר למעט את הכותל והשימוש בו אסור.

1. 2.בכותל גבוה מ 20 טפחים:

הזיז הנ"ל עוזר עד כותל בגובה 19 טפחים כך שכשהזיז באמצעו יש פחות מי"ט עד לקרקע ופחות מי"ט מעל הזיז עד לראש הכותל אבל אם מתחת או מעל לזיז יש י"ט הי"ט נחשבים ככותל בפני עצמן והמיעוט לא עוזר. לכן אם יש כותל של 20 טפחים צריך שני זיזים אחד בי"ט התחתונים ואחד בעליונים עם סולם נוסף שמחבר ביניהם ובלבד שלא יהיו ממש אחד מתחת לשני כי אז לא ניתן להגיע בעזרת הסולם מהתחתון לעליון.

חלק שני: עמוד בגובה עשרה רחב 4X4 והוא רה"י בתוך רה"ר כיצד למעטו:

רב הונא: אם תוקע בראשו יתד (מסמר ארוך) זה לא מאפשר את השימוש בגג העמוד ולא נחשב רה"י.

מחלוקת אמוראים:

רב אדא ב"א: דווקא אם היתד גבוה ג"ט אחרת בטל לגג העמוד

אביי ורבא: גם אם נמוך מג"ט כי בכ"מ הוא מקלקל את אפשרות השימוש בגג העמוד.

רב אשי: אפילו אם הוא גבוה משלושה לא ממעט כי עדיין ניתן לשימוש כי אפשר לתלות עליו חפץ כמו שתולים על עמוד ולכן זה מעין חלק מהעמוד.

רב אחא בריה דרבא שאל את רב אשי האם זה נכון גם אם את כל שטח גג העמוד מילא ביתדות, רב אשי תירץ שעדיין ניתן להשתמש כי ניתן להניח פלטה\משטח על היתדות ולהשתמש.

רב אשי מוכיח את דבריו מדברי ר"י במסכת שבת שעומק הבור מצטרף לחוליית הבור גם לגובה עשרה וגם לרוחב ארבעה בכדי להוות רה"י. כיצד זה מצטרף לארבעה החוליה בשני הצדדים עם עומק הבור? על יד נתינת משטח מצד אחד לצד שני מעל הבור, וכנ"ל במקרה שלנו ע"ג יתדות.

חלק שלישי: כותל עשרה טפחים – מידות אורך הסולם הנדרשות על מנת למעטו?

4 דעות באמוראים: איזה אורך סולם צריך למעט את הכותל בין לשימוש בו בין להוות פתח בין חצרות: נסביר לפי רש"י והמידות הן בעצם של סכום הצלעות ולא של האלכסון כמו שמבין התוס'

לפי רש"י מכיוון שצריך גישה נוחה לקיר צריך להרחיק את רגלי הסולם ד"ט מהקיר.

1. 1.ר"י בשם שמואל: 14 טפחים כי צריך מרחק ד"ט למטה ועוד עשרה בגובה
2. 2.רב יוסף: 13 וקצת כי בגובה מספיק שיחדור לתוך הטפח האחרון של הקיר.
3. 3.אביי: 11 ומשהו כי בגובה מספיק שיחדור לתוך אזור הלבוד עד 3 טפחים מגובה הקיר.
4. 4.ר"ה בריה דר"י: 7 ומשהו מספיק להכנס לאזור הלבוד, לשיטתו שהיא שיטת רב גם סולם זקוף ממעט.

רב אמר ששמע מרבותיו שסולם זקוף ממעט אבל אינו יודע את הטעם. שמואל הסביר שהטעם הוא כמו שאיפשרנו למעט את גובה הקיר לעניין השימוש באיצטבא ע"ג איצטבא במאונך צמוד לקיר כך גם כאן הסולם הזקוף ממעט.

חלק רביעי: דברים כבדים ממעטים כי כמו בסולם הצורי שבדף הקודם:

רבה בשם ר' חייא: גזעי דקלים שבבל לא צריך לקובען בקרקע ובכ"ז ממעטים בגלל כבדן.

רב יוסף בשם ר' אושעיא: סולמות שבבבל כנ"ל בגלל כבדן.

הגמ' אומרת שרב יוסף יסכים עם רבה כי דקלים עוד יותר כבדים אבל לא להיפך.

חלק חמישי: כיצד משלימים את מידות רוחב הסולם (שע"ב סעיפים י"ג,י"ד):

שני דיונים שרב יוסף שאל מרבה:

דיון ראשון: חלק סולם וחלק קש – מה שקובע זה אמצע הסולם: (סעיף י"ג)

שני סולמות צרים שחיבר אותם באגודת קשים ביניהם משליבה של זה לשליבה של זה האם זה נחשב סולם רחב ארבעה טפחים שממעט את הקיר?

רבה השיב שלא מכיוון שהאמצע שעליו מניחים את הרגל קובע וכאן זה קש ולא יציב.

ולהיפך סולם צר שהרחיב אותו לשני צידיו על ידי אגודת קשים לכאן ולכאן?

כאן כן נחשב רחב ארבעה טפחים כי האמצע נחשב יציב וניתן לאחוז בקש ביד כשעולים בסולם ולכן זה ממעט גם להשתמש וגם כפתח.

דיון שני: חלק סולם וחלק חקיקה בקיר: (סעיף י"ד)

סולם צר שמגיע לראש הקיר עד איזה גובה צריך לחקוק חריצים בקיר להשלים רחבו לארבעה?

רבה השיב שעד גובה י"ט שאז נחשב כפתח ואף שהכותל גבוה יותר. לעומת זאת אם אין סולם צריך לחקוק ברוחב ד"ט מלא גובה הקיר. ההבדל הוא שכשיש סולם נוח יותר לעלות, ומספיק עד גובה י"ט.

חלק שישי: האם אילן או אשירה יכולים להוות סולם למעט הכותל: (סעיף ט"ו)

גם כאן שאל רב יוסף את רבה, בשני המקרים נבדוק האם תלוי במחלוקת תנאים:

1. 1.האם אילן יכול להוות סולם? בחלק הזה מדובר רק לעניין האם נחשב פתח שהרי אסור לעלות על האילן בשבת לצורך שימוש בקיר.

נדרשת תשובה גם לפי רבי שמתיר וגם לפי רבנן החולקים עליו האם בערובי תחומין בין השמשות ניתן להשתמש בדבר שאסור משום שבות.

לפי רבי למרות שגם כאן שבות כאן ייתכן שאסור כי לא מדובר על ביהשמ"ש אלא על פתח שנצרך שייחשב לכל השבת.

ולפי רבנן ייתכן שכאן מותר משום שהפתח נחשב פתח באופן עקרוני ולא משתמשים בו ו"אריה" (האיסור לעלות באילן בשבת) רובץ עליו. אבל בתחומין מדובר על שימוש.

1. 2.האם אשירה (אילן שעובדים אותו כע"ז) יכולה להוות סולם?

נדרשת תשובה גם לרבי יהודה שמתיר לערב תחומין באיסורי הנאה (ע"ג קבר) וגם לרבנן שחולקים עליו ואוסרים בתחומין.

לרבי יהודה ייתכן שרק בתחומין התיר כי מערבין לצורך מצוה ומצוות לאו להינות ניתנו ולא נחשב הנאה, בפרט שאחרי שנקנה לו העירוב, העירוב עצמו כבר לא מעניין אותו גם אם יאבד. אבל כאן הוא זקוק לאפשרות לפתח לכל השבת על מנת לטלטל בין החצירות ונחשב הנאה.

ולרבנן שאוסרים בתחומין באיסורי הנאה, הוא לא צריך להשתמש = להינות מהפתח רק מספיק שהפתח ייחשב כפתח על מנת שהעירוב יתפוס. והפתח נחשב פתח אלא שאריה רובץ עליו.

שלושה תירוצים לשתי השאלות באמוראים:

תירץ רבה: אילן (דרבנן) מותר ואשירה (דאורייתא) אסורה.

רב חסדא סברא עם תוצאה הפוכה: אילן אסור בגלל איסורי שבות של שבת לא ייתכן שאיסור של שבת יתיר איסור אחר של שבת (טלטול) זה תרתי דסתרי (מ"ב) ואילו אשירה שאין זיקה בין האיסור שלה לעניין שבת אפשר שמותר. וכן נאמר בשם ר"א או בשם ר"י.

ר"נ ב"י: פסק שלעניין אילן זה תלוי במחלוקת של רבי שיתיר ורבנן שאוסרים לערב באיסורי שבות.

ולעניין אשירה זה תלוי במחלוקת של רבי יהודה שיתיר לערב תוך שימוש באיסורי הנאה לעומת רבנן החולקים עליו שאוסרים.