הדף היומי – עירובין דף פו

סיכום דף יומי עירובין דף פו

(פו. במשנה הראשונה עד פז. במשנה)

חלק א – בית ללא דיורים, האם אוסר בחצר?

(בעל הבית הלך לעיר אחרת לשבת, ולא השתתף בעירוב חצרות, האם אוסר).

ר"מ – אוסר, גם אם ברור שלא יחזור

רי"ס ור"ש – מותר, אא"כ יש סיכוי שיחזור:

רי"ס – יהודי בעיר אחרת לא אוסר, גוי אוסר (שמא יחזור),

ר"ש – גוי אוסר,
ביהודי – גם יהודי באותה עיר לא אוסר אם הלך לבתו,
אך אם הלך לבנו אוסר (כי אולי יריב עם כלתו ויחזור).

ר"י – משמע שלא אוסר בכל מקרה.

חלק ב – בור שבין שתי חצרות שלא עירבו יחד

הקדמה:
A. מחיצה תלויה – מחיצה שנמצאת באוויר בגובה של יותר מ3 טפחים מפני הקרקע/מים,
נראה בהמשך שבמים הקלו שמועילה (לפחות לב"ה).
המקרה הקלאסי – שיש מחוץ לבית נהר. הנהר כרמלית והגזוזטרה רה"י, ובכל זאת התירו לעשות מחוץ לחלון מחיצה בצורת ריבוע (כמו תעלה מרובעת מלמעלה למטה – למשל ציור 96), שאפילו שהיא לא מגיעה לפני המים – נחשבת כאילו היא מגיעה, וכך גם המים שמתחתיה נחשבים רה"י, ומותר לשאוב מהם אל הבית.
בקרקע נראה מחלוקת אם מועילה.

1. B. המקרה שלנו: בור בין שתי חצרות, שיש מעליו את המחיצה של הגדר:
   מדובר בבור עמוק ובמים עמוקים, למשל שמשפת הבור ועד המים עצמם יש 20 טפחים, וגם המים עצמם עמוקים 20 טפחים.
   השאלה היא: האם ואיפה צריך לשים מחיצה נוספת בתוך הבור עצמו:

האפשרויות שנראה הם:

           מיקום עליון: בתוך הבור למעלה (משפת הבור ולמטה)
מיקום אמצעי: בתוך הבור על פני המים (מפני המים ולמעלה),
מיקום תחתון: בתוך הבור מתחת לפני המים (מפני המים ולמטה).

א. הדעות משנה (מהמחמיר למקל):

רשב"ג –

ב"ש – מלמטה,
ב"ה – מלמעלה (וכן כת"ק – או למעלה או למטה)

ר"י – לא צריך שום תוספת, מספיקה המחיצה שעוברת מעל פני הבור.

ב. הסבר רשב"ג (ב"ה וב"ש): (פו. תחילת הגמרא)

הסברים לרשב"ג (ב"ש וב"ה) –

רב הונא (ציור 292) – בשניהם הכוונה בתוך הבור, אך לא צריך בתוך המים:

ב"ש (מלמטה) – על פני המים ולמעלה (אמצעי)
ב"ה (מלמעלה) – משפת הבור ולמטה (עליון)

           רב יהודה (מחמיר ומוריד את הכל למטה לכיוון המים) (ציור 293)

ב"ש (מלמטה) – החלק התחתון של המחיצה בקרקעית הבור

אם ממילא המים עוברים מעליו, מה זה משנה איפה זה במים?
רב יהודה -רב: אכן צריך המחיצה תגיע עד טפח מעל פני המים (כך שממש חוצצת את המים).  (ציור 294)

ב"ה (מלמעלה) – על פני המים ולמעלה (כמו ב"ש של רב הונא)

אם ממילא זה לא בתוך המים אלא רק סמוך, מה זה משנה איפה זה בבור?
תני יעקב קרחינאה: אכן צריך שקוע טפח בתוך המים. (ציור 294)

ג. סברות והלכה:

1. A. מי שמצריך מחיצה ממש בתוך המים (ב"ש לפי רב יהודה) –

צריך מחיצה שממש חוצצת את המים.

1. B. מי שמצריך מחיצה על פני המים (ב"ש לרב הונא וב"ה לרב יהודה) –

לא צריך לחצוץ את המים עצמם, אבל כן צריך מחיצה,
ומחיצה תלויה לא מועילה אפילו במים.

1. C. ב"ה לפי רב הונא שמסתפק במחיצה בתוך הבור באוויר –

מחיצה תלויה מועילה במים.
(והרי יש את הגדר של החצר? אלא שכיון שלא נעשתה עבור המים – נחשבת כמחיצה תלויה ליבשה ולכן לא מועילה).

(פו. 2-)

וכך מוכיחים מרב נחמן – רבה בר אבוה, שמקלים במחיצה תלויה מעל מים,
שאפילו קורה רחבה ד טפחים מספיקה כדי לחצוץ במים,
ולמה מקלים? קל הוא שהקלו במים – שמחיצה תלויה מועילה.

1. D. ר"י במשנה שאומר שלא צריך כלום נוסף – (פו: 9+)

רבה בב"ח-רי"ח: ר"י סובר שמחיצה תלויה מועילה אפילו ביבשה,
ולכן הגדר של החצר מספיקה בתור מחיצה תלויה.

ד. דין מחיצה תלויה
A. הדעות שראינו בינתיים (קורה רחבה ד') –

לא מועילה כלל – ב"ש לרב הונא וב"ה לרב יהודה

רק מעל מים – רב נחמן – רבה בר אבוה,

גם מעל יבשה –

(רב יהודה בסוף עמוד א),
ר"י – במשנה, שלא צריך מחיצה נוספת.

(פו: רבע)

1. B. דעת ר"י ורי"ס

רי"ח – ר"י למד את שיטתו מרי"ס,
שגם סובר שמחיצה תלויה מועילה גם מעל יבשה – שמחיצות סוכה שלא מגיעות לתוך 3 טפחים מהקרקע – כשרות.

(פו: באמצע)

ולא היא –
אולי ר"י אומר את זה רק בעירובי חצרות (דרבנן) ולא בסוכה (דאורייתא),
ואולי רי"ס אומר את זה רק בסוכה (איסור עשה), אבל לא בשבת (סקילה),

והרי קרה מעשה בציפורי (עירו של רי"ס) שסמכו על מחיצה תלויה ביבשה!
(סמכו על סדינים תלויים מעל יבשה כדי ליצור מסדרון ןלהביא דרכו ספר תורה).

תשובה – זה היה אחרי שנפטר רי"ס, וראש הישיבה היה בנו רי"ש ברי"ס, שאולי חלק על אביו וסבר שמחיצה תלויה מעל יבשה מועילה גם בשבת.

(פו: 5-)

1. C. דעת ר' חנניא בן עקביא (רחב"ע):
2. a. שאפשר לעשות "כאילו" ("כוף וגוד")

גזוזטרא מעל הים –

אם יש בה חור עם מחיצות בגובה 10 – ודאי שמותר למלא
(זה המקרה הרגיל של מחיצה תלויה במים)

אבל מחדש ר' חנניא ב"ע – אפילו אם אין מחיצות 10, אבל יש בגזוזטרא מספיק שטח מסביב לחור כדי "לקפל" אותה למחיצות 10 מכל כיוון – מועיל (ציור 298-299)

(זה דורש גזוזטרא של 24 X 24 טפחים, כדי שיהיה חור של 4X4 ומסביב שוליים של 10).

1. b. רבה: ר"י (משנתנו) ור' חנינא אמרו דבר אחד,
   דוחה אביי:

אולי ר' יהודה אמר את זה רק כשיש את המחיצה עצמה (משנתנו, ולא "בכאילו"),
אולי רחב"ע הקל רק בטבריא (שדומה יותר לרה"י כי יש לה אוגנים תלולים).

(לכאורה יכל גם לומר: אולי רחב"ע הקל רק בים ולא ביבשה!).

1. c. עוד מקרים של רחב"ע של "כוף וגוד"
2. אביי – אפשר גם לעשות את החור בצד הסמוך לכותל, וכן להיעזר בכותל עצמו ובלבוד – ציור 300-301, וכך הרוחב (מהקיר ועד קצה הגזוזטרא) יכול להיות רק פחות מ14.
3. לוח זקוף – מספיק גובה 10 טפחים ורוחב 6 ושני משוהים – ציור 302.
4. רב הונא בריה דרב יהושע – אם היא בפינה, מספיק רוחב של 2 טפחים ושני משוהים (ציור 303-304)

ולמה רחב"ע לא הביא את הדוגמאות של הגזוזטראות הקטנות יותר?

במקרה שהיא לא סמוכה לכותל (ציור 305).